ידוע שיש צפורים אשר דוגרות על ביצהן בלא שיהיו מופרות, דהיינו: בחצרי דגרה יונת בר יותר מעשרים ואחד הימים המקובלים לדגירה ומעולם לא בקעו ביצים אלה. לאחר יותר מחודש ימים גברו רחמי על ציפור זו ושילחתי אותה מקינה ולאחר מכן זרקתי את ביציה. תמהה אני האם "מצוות שילוח הקן" חלה גם במקרה זה, שכן, ברור שחייבים לרחם על האם, שאם לא כן, עלולה היא למות על ביציה? הייתי מעוניינת לקבל תשובה בנושא הנ"ל שמעסיק אותי ואת בני ביתי זמן רב.

אין מצוה לגרש ציפור מקינה, רק מי שרוצה לאכול את הגוזלים חייב לשלח את האם. יש יודעי ח"ן הרואים בשילוח הקן מצוה גדולה המעוררת רחמים רבים בעולם. רק מי שבא בסוד ה' רשאי לשלח את האם גם אם אינו רוצה לאכול את הגוזלים.