אני בחור ממוצא תימני (שאמי), החלטתי לעבור למנהגים הקדומים ולנוסח הקדום (לא הנוסח של מהרי"ץ), כיום רק הדרדעים מתפללים בנוסח זה ומה שהכי שונה בו, שלא אומרים בו שיר של יום, פיטום הקטורת, ועלינו לשבח. שאלתי איזה רב בלאדי רגיל, מפורסם והוא אמר לי שמיכוון שגדולי ישראל הנהיגו לומר זאת וזה התקבל כבר, אסור לשנות, אבל אז נזכרתי ביחס הכל כך לא טוב בלשון המעטה לכל הדרדעים, אפי’ לאלו שלא כופרים בזוהר, ומצד אחד ראיתי תשובה של הר’ קאפח זצ"ל שמותר כי הוא חוזר לנוסח אבות אבותיו. ובכלל אני בחור שעזב את הדרך בעקרון של הכנסת הקבלה ליום יום ע"י תפילות, הנהגות וכו’, והחלטתי להיות רציונאליסט. 1. מי צודק בעניין הנ"ל (לגבי הנוסח)? 2. האם אני צריך לעשות התרה על כל ההשמטות, התפילות ההנהגות והחומרות שנהגתי ע"פ הקבלה?

אנחנו אנשים קטנים מלפסוק בין גדולי גדולים. בכל אופן כדאי לזכור שאת קדושת ספרי הקבלה קיבלו כל גדולי ישראל אשכנזים ספרדים ליטאים, גדולי מרוקו וגדולי בבל והגאון מוילנא שהיה ענק בכל התורה ולא היה כמוהו בכל הדורות ועל כן עם כל הכבוד לחכמים האחרים יש להזהר בפסקי ההלכה שפסקו חכמי ישראל כדעת המקובלים. ואין כאן ענין של רציונליזם, לפי דיעה זו עלולים לכפור בקדושת הנשמה ובעולם הבא ועוד. יסוד היהדות הוא האמונה ורק ישנם הבדלים קטנים בגישות חינוכיות אבל בשום אופן לא ביסודות האמונה.