עומדת בפני אנשים רבים השאלה האם ללכת לישיבה חרדית ולעסוק בחיים הרוחניים בלבד וכל היום ללמוד תורה או לשלב בין החיים הרוחניים והמעשים וגם ללמוד תורה (אולם פחות) וגם לעבוד וללכת לצבא. הייתי השבוע בישיבת הסדר, ושם לדעתם אדם חייב לשלב בין החיים המעשיים לחיים הרוחנים, כלומר ללכת לצבא לעבוד וגם ללמוד תורה ולא רק ללמוד תורה כמו שנהוג בישיבות חרדיות. הם גם הוכיחו לי כמו שרשום בתורה שדוד היה לוחם ושופט ורוב עניינו היו בחיים המעשיים וגם הוא למד תורה (שילוב בין חיים מעשיים ורוחניים), וגם יואב בן צוריה שהיה לוחם וגם היה ראש הסנהדרין, וגם התנאים והאמורים היו עובדים כדי לפרנס אותם ולא היו מתפרנסים מהתורה. ועוד... ואך הרב עובדיה יוסף שליט"א אמר בפירוש לא ללכת לצבא. וגם בישיבות חרדיות לומדים תורה וגם מתפרנסים מהתורה. וגם בע"ה שאני אקים משפחה כיצד אוכל לפרנס אותה אם לא אעבוד וכל היום אלמד תורה? האם חייבים ללכת לצבא? האם כדאי לי ללכת לישיבה גבוהה או ללכת לישיבת הסדר? אני רוצה להתקרב לקב"ה כמה שאצליח ומצדי לעסוק כל היום בחיים הרוחניים אך ישיבת ההסדר טענו לי כמה טענות שחייבים לשלב בין החיים הרוחניים והמעשיים ומי שעוסק בחיים הרוחניים בלבד מאבד את נחלתו (ורק שבט לוי מתעסק בחיים הרוחניים בלבד) כיצד לנהוג?

שלום רב: מוסכם על כולם הערך של מלאכה. על כך יש משניות מפורשות במסכת אבות. השילוב בין התורה למלאכה קשור לדברים רבים. הדבר המרכזי שהוזכר הוא שאדם לא יתפרנס מתורה אלא יתפרנס ממלאכה והתורה תלמד רק לשם שמים. אולם משום חולשת הדורות כבר התפשט היתר בעם ישראל שמי שיכול להקדיש את הכל כוחותיו לתורה יכול להתפרנס מן הצדקה. יוצא שמבחינת הדאגה לפרנסה יש שתי אפשרויות. או להתפרנס ממלאכה או לחילופין להתפרנס מצדקה ומתורה. מידת חסידות שלא להתפרנס מתורה ובלבד שאדם יעשה תורתו קבע ומלאכתו ארעי. לדעתנו הדרך הנכונה היא שרק מיועדים ובודדים שהם אנשי מעלה יעסקו רק בלימוד תורה לאורך שנים רבות. רוב הציבור אינו מתאים למדרגה עליונה זו ולכן הוא צריך לשלב בין תורה למלאכה. אתה עדיין בחור צעיר ובודאי שאתה צריך מספר שנים להקדיש ללמוד תורה וזאת בכדי להיות יהודי טוב. זה לא קשור כלל האם לאורך כל ימיך תהיה עסוק רק בתורה או שתלמד מלאכה. ודאי שראוי שתקדיש מספר שנים בכדי להדבק בתורה ובקודש. רק לאחר מכן תתפנה לעול המלאכה. בנוגע לצבא זהו ענין אחר. אנו הולכים לצבא משום המצווה הגדולה שבכך. אולם כל עוד שעתה עוסק בלימוד תורה יש גדר של העוסק במצווה פטור מהמצווה ואתה יכול לדחות את ההליכה לצבא. גם כשאתה הולך לצבא צריך להקפיד ללכת למסגרת שתוכל גם במסגרת הצבא להמשיך להיות ירא שמים ומקפיד על קלה כבחמורה. הצלחת הצבא אינה תלויה בכמות של החיילים היא בעיקר תלויה בהשראת השכינה שבה. לכן דווקא בהליכה לצבא יש להקפיד על קדושה, צניעות, הפרדה בין בנים לבנות ואי ניבול פה. לשם כך אתה יכול ללכת להסדר או לנח"ל החרדי. מלבד כל זאת אנו מאמינים שהתפקיד של עם ישראל הוא לקדש שם שמים בכל התחומים, במדע בכלכלה במחשבים בספרות בשירה ובכל תחום שעולה על דעתך. לשם כך צריך ראשית להתמלא בתורה ואז לבדוק מה נטיית הנפש שלך. כל מה שתעשה אתה צריך לעשות מתוך תורה וקידוש ה'. לסיכום: הדבר הכי חשוב - גדולי תורה. לשם כך צריך ללמוד שנים רבות בהתנתקות משאר העיסוקים. אולם זאת רק בודדים זוכים. כל בחור צריך ללמוד מספר שנים בישיבה בכדי להיות יהודי טוב. כל עוד שעוסקים בתורה ניתן לדחות את הצבא. ההליכה לצבא צריכה להיות מתוך הקפדה שלא תהיה נפילה רוחנית. לאחר הצבא ניתן לשלב בין תורה ומלאכה ובלבד שתעשה תורתך קבע. [לקבוע עיתים לתורה]. יש אידאל למי שלא עוסק רק בתורה לקדש שם ה' בתחומים אחרים של החיים. בהצלחה.