ב"ה לישיבה שלום כבוד הרב החינוך מצוה ל - שלא לישבע לשוא. שמות כ ז ומכח זה הענין אמרו זכרונם לברכה [נדרים דף ס"ד ע"א] שאין פותחין בנולד, שאינו מצוי. לפי שאינו אומר להדיא שהוא ניחם כשנשבע שנחשבהו כאנוס, אלא שרצונו היום כמו שהיה תחילה אלא שרוצה עכשיו בהיתר, כיצד, נשבע שלא יהנה בפלוני ונעשה סופר העיר או טבח, והוא אומר רצוני קיימת שלא הייתי חפץ ליהנות בו, ולא הייתי רוצה שיעשה סופר או טבח, אין מתירין לו עד שיאמר אחר שאני רואה שזה האיש נעשה סופר מתנחם אני על שנשבעתי על הנאתו מעולם, ומי יתן שלא נשבעתי, בענין זה מתירין לו, שהרי מודה שנשתנה חפצו ומתחרט על מעשיו לגמרי בחסרון ידיעתו, שאילו ידע בעת השבועה מה שהוא יודע היום לא היה נשבע מעולם וכאנוס הוא, ודרשינן [שבועות דף כ"ו ע"א], האדם בשבועה [ויקרא ה, ד], פרט לאנוס בבקשה דוגמא ל: נולד, שאינו מצוי. תודה ממשה

שלום נולד שאינו מצוי - דבר שקרה בהפתעה גמורה באופן בלתי צפוי לחלוטין כגון: עשירות פתאומית יוצאת דופן או מות אדם צעיר ובריא ח"ו. בניגוד, לנולד המצוי - דבר שהוא אמנם חדש, אך הוא טבעי, שכיח וצפוי כחלק משגרת העולם (כמו שינויי מזג אוויר, או אדם שהלך ללמוד תורה ומטבע הדברים החכים והפך לתלמיד חכם). יום טוב