הרב כתב ש"גם בנוגע להסכם אוסלו וכן בנוגע להחרבת הישובים בעזה היו תלמידי חכמים שסברו שאין בכך איסור תורה". ורציתי לדעת איך ת"ח יכול להגיד שזה לא איסור תורה להחריב ישובים בא"י (לא תחונם, גזל גמור של התושבים), להרוס בתי כנסיות (לא תעשו כן לה’ א-לוקיכם), לעקור מתים מקבריהם? מי הם ת"ח שאומרים כך ועל מה למען ה’ הם מסתמכים?

שלום רב: ב"ה שאני למדתי את תורתו של מו"ר הרב צבי יהודה אשר לדעתו הפיקוח נפש הגדול ביותר הוא כל מיעוט אחיזה בארץ ישראל. לדעתו לא שייך כלל לדבר על פיקוח נפש דגם מבחינת פיקוח נפש הענין ברור שזה לטווח הארוך וגם הקצר מביא ליתר סכנת נפשות. כל זאת מלבד דעתו הנחרצת שצריך למסור את הנפש במלחמה על ארץ ישראל מצד מצוות כיבוש ארץ ישראל או לפחות מצד עזרת ישראל מיד צר. אולם יש תלמידי חכמים הסוברים שהמדינאים הם המומחים לקביעת ענין פיקוח נפש ובמקום פיקוח נפש מותר לעזוב חלק מארץ ישראל. כך בשעתו לפני שנים רבות פירסם הרב עובדיה יוסף שליט"א את תושתו בענין שפורסמה בכינוס לתושבע"פ שהיה במוסד הרב קוק. אולם לדעתו של הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א עתה במקרה של החרבת עזה היה איסור לעשות זאת משום שכאן הפיקוח נפש הוא הפוך. אולם שמעתי שהרב אהרון ליכטשטיין כתב גם במקרה של חבל עזה שהמדינאים הם אלו שקובעים את ענין פיקוח נפש. והיו שהעירו על כך שנראה באומדנא דמוכח שעתה החרבת חבל עשה לא נבעה משיקוליים עניניים של פיקוח נפש אלא של שיקולים של נוחות לעם ולצבא או משום שיקולים לא עניניים. בכל אופן ענין זה נתון בוויכוח. עוד ניתן להוסיף שהייתי אצל אחד מגדולי ראשי הישיבות החרדיות ושוחחתי איתו על כך. ומדבריו היה נראה שהוא סובר שהממשלה נתונה ללחצים מצד אומות העולם ובעיקר מארצות הברית וכל מה שהיא עושה היא עושה מתוך אונס. האם במקום של אונס חייבים שמקרה זה להרג ולא לעבור על כך יש מקום לדון האם זה נקרה שעת גזירה והאם זה נקרה להעביר על דת. בכל אופן שתי הסיבות שניתן לשמוע מאלו שאמרו שאין איסור תורה הם או משום פיקוח נפש או משום אונס. בכל מקרה לפי דעתי גם אם סוברים שיש כאן פיקוח נפש צדקת במה שכתבת שנעשו איסורים כלפי היחידים שגורשו משם. גם אם משום פיקוח נפש יש מי שאומר שהיה מותר להחריב אולם חייבים לתת פיצוי שלם ליחידים שנפגעים מכך. מבחינה הלכתית הפיצוי למגורשים אינו מספיק. אם הציבור גורם ליחיד בשביל צרכיו לנזקים ואפילו בגרמא הוא חייב לפצות אותו בצורה שהוא לא ינזק. לכן ודאי שבנוגע לצורת ההתייחסות ליחידים נעשו כאן איסורים. אני שוב חוזר ואומר שאנו רואים את החרבת הישובים כדבר חמור ביותר ודומה לחטא המרגלים ובדברים מסויימים אף נוראי מכך. הדבר העיקרי שעוסק הקב"ה במאה שנה האחרונות זה להחזיר את ישראל אל אדמתם והנה עם ישראל מורד בקב"ה ולא מכיר בטובה ופועל ממש נגד ה'. יש בעבירה זו חומרה גדולה יותר משאר העבירות שנעשו בדור. אנו על דעת זו נלחמים אולם לא משום כך אנו נבזה תלמידי חכמים אחרים שלא סוברים כדעתו. אנו נלחמים את מחלמתנו על ידי התורה שאנו מפיצים. החרמות לא יועלו להפצת הרעיונות האמיתיים שבהם אנו דוגלים. בעזרת ה' עוד תתברר תורתו של מי אמת, אולם כל עוד שאין ברור מוחלט אלוקי על פי סנהדרין ורוב חכמי ישראל אין דין זקן ממרא וכד' בענין זה. התפלל טוב על "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה" ואז הדברים יתבררו ויתלבנו בפשטותם. כל טוב.