מדוע את בקשת הטל הראשונה מבקשים דוקא במוסף של חג הפסח ולא בשחרית או בערבית שלפניו? וכן לגבי בקשת הגשם דוקא במוסף של שמחת תורה?

תשובה: שאלה זו נשאלה כבר בתלמוד הירושלמי (בתחילת מסכת תענית), ושם הובאו מספר תשובות: א. בימי קדם לא כל הציבור היה מגיע לתפילת ערבית בבית הכנסת (שהיה בד"כ מחוץ לעיר), ולכן קבעו בתפילת מוסף, בזמן שכל הציבור נמצא, על מנת לפרסם את ההכרזה. ב. לאדם היחיד אסור להזכיר גשמים בתפילתו לפני ששליח הציבור הכריז על השינוי בקול בתחילת התפילה. והואיל ובתפילות שחרית וערבית אסור להפסיק בין גאולה לתפילה - אינו יכול להכריז אלא במוסף. ג. "כדי שיצאו המועדות בטל" (בירושלמי שם, הלכה ב). כלומר: הואיל והטל הוא סימן ברכה לעולם - יש עדיפות להזכירו בסוף הימים הטובים (הן שמיני עצרת והן יו"ט ראשון של פסח). [להרחבה נוספת בעניין טעמים אלו - עי' גם: תוספות תענית ב: ד"ה העובר; רא"ש תענית פרק א' סימן ב'; בית יוסף או"ח סימן קיד]. בשולי הדברים, כמה הערות: א. הזכרת בשאלתך שאנו מבקשים בחג הפסח ובשמיני עצרת, ואני מבין שכוונתך להזכרה : כפי שמופיע כבר במשנה הראשונה במסכת תענית הזכרת גשמים - היא שבח שאנו משבחים את הקב"ה על גבורתו שבאה לידי ביטוי בהורדת הגשם - כשאנו אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת "מחיה המתים" (והלכותיה בסימן קיד בטור ובשו"ע); ואילו שאלת / בקשת גשמים - היא בקשה מהקב"ה שיוריד לנו גשמים בשנה זו - "ותן טל ומטר לברכה", המופיעה בברכת "מברך השנים" (והלכותיה בסימן קיז). ב. הזכרת גם "בקשת הטל ": בקשת / הזכרת הטל בפני עצמו אינה חובה הלכתית. נאמר בגמרא (תענית, ג ע"א) שהטל לעולם אינו פוסק, ומשכך אין חובה להזכיר או לבקש טל בפני עצמו, אלא זו רשות. מה שאנחנו מזכירים טל בקיץ, ומה שבני ספרד גם מבקשים טל בקיץ - זהו מנהג בלבד (להרחבה - עי' בבית יוסף סימן קיד. ואמנם בקרב בני אשכנז הנהיגו לשיר מספר פיוטים, לבקשת ברכה בטל). ג. בסוף שאלתך הזכרת "בקשת הגשמים": בתחילת מסכת תענית ישנן מספר סוגיות וכמה דעות בשאלה מתי מתחילים להזכיר ולבקש על הגשמים, ומתי פוסקים. להלכה, פסקו הטור והשולחן ערוך (אורח חיים, קיד) שהזכרת הגשמים היא מתפילת מוסף של שמיני עצרת, ועד שחרית של יו"ט ראשון של פסח (כלומר שבתפילת מוסף של פסח כבר לא מזכירים), ואילו לגבי בקשת גשמים - נפסק (סימן קיז) שהיא מתחילה בארץ ישראל שבועיים לאחר שמיני עצרת (בחו"ל - המנהג אחר, ואין כאן מקום להאריך), כלומר בתפילת ערבית של אור ל-ז' מרחשוון, ומסתיימת כמו הזכרת הגשמים (כלומר - במנחה של ערב החג מבקשים בפעם האחרונה). אם כן, איננו מבקשים גשמים בשמחת תורה, אלא רק מזכירים אותם (כלומר משבחים את הקב"ה עליהם). הרב אלישע רובינשטיין