מי שאכל פירות שאינם 7 המינים אבל מארץ ישראל ואכל פרי משבעת המינים מחו"ל (נניח תמרים), האם יכול לומר במעין שלוש על הארץ ועל פירותיה ויתכוון לפירות הרגילים שנפתרים בברכת זו או שלא יזכיר קדושת פירות הארץ ויברך "על הארץ ועל הפירות" בלבד?

שלום וברכה, יברך "על הארץ ועל הפירות"' ולא "על הארץ ועל פירותיה". הרחבה: אדם שאכל פירות של ארץ ישראל ופירות של חוץ לארץ, למשל זיתים של ארץ ישראל ותמרים של חוץ לארץ, יש אומרים שיאמר בברכת מעין שלש על "הארץ ועל פירותיה" ובזה כלול גם פירות חוץ לארץ שבכלל מאתיים מנה (הסטייפלר, והגרי"ש אלישיב כמובא בוזאת הברכה עמ' 55). ויש אומרים שיברך "על הארץ ועל הפירות" (הגרש"ז אוירבך כמובא בדרשו רח הע' 48, וכך אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א). ויש אומרים לברך על הארץ ועל פירותיה ועל הפירות (כך נטה קצות השולחן וכך דעת התשובות והנהגות ו ס). במקרה של שאלתך שאכל פירות שבעת המינים שהם מחוץ לארץ ופירות שאינם משבעת המינים מארץ ישראל - מסתבר שיברך על הארץ ועל הפירות (ואפשר שכולם יודו במקרה זה, שהרי במקרה שאכל רק פירות שאינם משבעת המינים אינו מברך מעין שלש, אלא שנפטרים וכלולים בברכת מעין שלש כמבואר בסי' רח יג). שוב שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א על כך, ואמר לי שכאשר אוכל גם פירות ארץ ישראל וגם פירות חוץ לארץ יברך "על הארץ ועל הפירות". אמרתי לגר"א נבנצל שראיתי בכך מחלוקת, שהגרש"ז אומר כמו שאמר לי הרב, שיברך "על הפירות", והגר"יש אלישיב אומר לומר "על פירותיה". שאלתי את הרב אם זה נכון לומר שכולם יודו במקרה שהפירות של חוץ לארץ הם משבעת המינים ופירות ארץ ישראל הם לא משבעת המינים שיאמר "על הפירות", והסכים שכולם יודו במקרה זה. ראיתי במשנה אחרונה (סי' רח הע' רחצ) שהגר"ש דבליצקי הסתפק במקרה הפוך שאוכל פרי משבעת המינים מארץ ישראל, ופרי שאינו משבעת המינים ואינו מארץ ישראל, אם כשאומר פירותיה פוטר גם את הפרי מחוץ לארץ שאינו משבעת המינים. אגב, יש לציין שהפתרון של התשובות והנהגות שאם אכל פירות ארץ ישראל ופירות חוץ לארץ יברך "על הארץ ועל פירותיה ועל הפירות", יתכן שזה לא נכון לעשות כן לפי מרן הראי"ה קוק זצ"ל, שלדעתו יהיה בכך בעיה של חותם בשתים. וכך סיפר הגאון רבי צבי פסח פרנק (שו"ת הר צבי או"ח א סי' קח) על מעשה שהיה בעניין זה: "ואני ברכתי לפניו (בח' סיון תרע"ד) על המחיה ועל פרי גפנה, מפני שהמזונות לא ברורים לי אם הם מאה"ק. וע"ז השיב לי שלדעתו זה הוי כמו חותם בשתים דהוו כמו שני ענינים, על המחיה סתם דאינו מזכיר שבח הארץ, ועל פירותיה דמזכיר שבח הארץ. (ולא דמי לכל אוכל מזונות ואוכל פירות בחו"ל שמברך על המחיה ועל הפירות ולא הוי כמו חותם בשתים כמבואר בתוס' ברכות (דף מד ע"א, ד"ה על העץ) משום דהארץ היא המוציאה המחיה והפירות. משא"כ בנ"ד בזה שחותם על המחיה סתם דאינו מזכיר שבח הארץ ובעל פירותיה מזכיר שבח הארץ). ואני אמרתי שלדעתי אין זה חותם בשתים וכו". ע"ש.