שלום לרב במקום העבודה שלי רוב העבדים אינם שומרי תורה ומצוות, ועובדים גם גויים מארצות שונות בעולם. בקרוב מקום העבודה מוציא את כלל העובדים לסיור טעימות יין ביקב כשר למהדרין. אני מניח שמזיגת היינות לטעימה תהיה חופשית וכל אחד ימזוג לעצמו או לחבריו, ואם כך תיווצר בעיה של יין נסך ברמות שונות. מיהודים שאינם שומרי שבת, דרך גויים שאינם עובדי ע"ז ואולי אפילו גויים עובדי ע"ז ממש. היציאה לסיור זה מוסיפה לגיבוש הקבוצה אך אינה חשובה מאוד. האם כדאי לצאת או להימנע כליל, ובמידה שכן לצאת, באילו מצבים ניתן לשתות מהיינות? תודה.

שלום וברכה, אתה יכול ללכת, רק תשתדל לנהוג בחכמה ולא להיכנס לספקות אלא למזוג לעצמך, או שיהודי שומר תורה ומצוות ימזוג לך. אם יהודי מחלל שבת מוזג לך - בדיעבד זה בסדר. אם גוי מוזג לך, גם אם הוא אינו עובד עבודה זרה אל תשתה. מקורות והרחבה: לגבי חילונים – יש להשתדל שלא ימזגו לך יין, אך מעיקר הדין היין מותר ואין לגרום להם בושה או אי נעימות (עיין שו"ת מנחת אשר ח"א סי' י, וראה מה שכתב בזה היביע אומר ח"א יו"ד יא). לגבי מזיגת גוי שלא עובד עבודה זרה ודין מה שנשאר בבקבוק – ראה שולחן ערוך ורמ"א (יו"ד סי' קכה סע' א,ח, וש"ך ס"ק א,ב). למעשה נחלקו בכך פוסקי הזמן: יש אומרים שהיין שהגוי מוזג אסור בשתייה, וגם מה שבבקבוק אסור (הגרש"ז אוירבך שולחן שלמה שבת סי' ערב הע' ו, וכן ראיתי מובא מהאור לציון ח"ה מא ז). יש אומרים שהיין שהוא מוזג אסור, ומה שנשאר בבקבוק מותר בשתייה (כך אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א, וכן דעת היביע אומר שם אלא אם גוי עובד עבודה זרה מוזג שאז אסור גם מה שבבקבוק). ויש מקילים בשתייה אפילו את מה שמזג הגוי שאינו עובד עבודה זרה, לכתחילה או על כל פנים בשעת הדחק (היביע אומר שם הביא בשם ערך השולחן להקל, אך כתב היביע אומר שאין דעת שאר האחרונים כדבריו, וראה חזון איש מט ס"ק ז, אגרות משה ח"ב יו"ד סי' נא, להורות נתן ח"א לט אות יא). למעשה כמדומה שנוהגים לאסור את היין הנמזג לכוס בשתייה. לגבי גוי שעובד עבודה זרה – היין אסור גם בהנאה. לגבי הנוצרים של ימינו ניתן להקל בהנאה במקום הפסד (עי' רמ"א קכג א). נסיים בדברי הגר"ע יוסף שיש להתנהג בעניין זה בחכמה, וגם במקרה שצריך להחמיר יש לעשות כן בזהירות ותבונה, וז"ל (שם): "והוצרכתי לכל זה מפני שראיתי לאנשים אשר בשם חכם יכונו שמחמירים בזה שלא כדין, ונמשך מהתנהגותם הלבנת פנים ותקלות רבות, ובודאי שאף במקום שראוי להחמיר מן הדין, את צנועים חכמה לעשות הכל בתבונה רבה שלא לגרום לריב ומדנים קנאה שנאה ותחרות ומחלוקות בישראל ח"ו. ודי למבין".