שלום כבוד הרב. השבוע הנחתי תפילין באזור ליד כביש (לא בבית כנסת), ותוך כדי שאני מניח את התפילין לאחר הברכה, ראיתי בחור עם אופניים חשמליים מתהפך בכביש, זה היה נראה די רציני אבל הוא קם מיד לאחר מכן. כיצד היה עליי לנהוג? האם הייתי צריך להפסיק את ההנחת תפילין באמצע ולגשת לעזור לו? ובכללי האם יש מצבים בהם אפשר להפסיק את ההנחה של התפילין עבורם? תודה רבה.

שלום וברכה, אסור להפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש אפילו כדי לענות קדיש וקדושה (שו"ע כה י). הרואה אדם שנפצע ויש אפילו צד כלשהו של פיקוח נפש חובה להפסיק ולהצילו. אף אם אין חשש פיקוח נפש אך האדם נפצע וצריך עזרה דחופה נראה פשוט שצריך להפסיק ולסייע לו וישתדל לא לדבר אם לא צריך לדבר. מקורות והרחבה: אם יש צד כלשהו של פיקוח נפש פשוט שחובה להפסיק ולהצילו (עי' כעין זה בסוטה כא: "היכי דמי חסיד שוטה? כגון דקא טבעה איתתא בנהרא, ואמר: לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה"). ובפסקי תשובות (סי' כה הע' 135) הביא שבשו"ת וישב משה (זורגר) ח"א סי' ל' מצדד להתיר אף לכתחילה לענות על ברכת ברק ורעם משום מצוה עוברת ואחר כך יברך שוב על של ראש ב' הברכות (לאשכנזים, ולספרדים ברכת 'על מצות'), וכן בקראוהו לעלות לתורה או כהן לעליה לדוכן כשלא יספיק להניח ש"ר, ועיי"ש שעדיף שיחלוץ את התפילין של יד מיד ואח"כ יניחם שוב בברכה. עכ"ד. ואף שצ"ע בחידוש של הוישב משה (לא ראיתי דבריו בפנים) שהרי השולחן ערוך כתב שלא לענות על קדיש וקדושה ומסתבר שאסור לברך ברכת ברק ורעם, אך כאשר אדם רואה מישהו שנפצע וצריך עזרה נראה פשוט שצריך להגיש לו עזרה. לגבי הפסקה בשתיקה, עיין משנה ברורה (כה כט, ושער הציון ל) שלכתחילה אסור אפילו להפסיק בשתיקה אם שוהה הרבה שלא לצורך אפילו לא הסיח דעתו (שבהיסח הדעת לכולי עלמא אפילו בדיעבד חוזר ומברך).