שלום וברכה. א. מה רמת החשיבות של שמע ישראל על המיטה? האם קריאת שמע על המיטה זה בגדר חיוב או בגדר המלצה? ב. האם ק"ש זו באותו רמה של ק"ש שחרית וערבית? ג. האם גם נשים חייבות לומר ק"ש על המיטה? תודה.

שלום רב. א. ק"ש על המיטה אינה המלצה בעלמא אלא הוראה של חז"ל שנפסקה להלכה בשולחן ערוך. ב. אין בק"ש על המיטה אותה רמת חיוב וביטול מצות עשה כמו ק"ש של שחרית וערבית, אלא תקנוה מפני המזיקים, ומדברי המקובלים משמע שיש בה תיקון חשוב בפני עצמו. ג. גם נשים צריכות לומר ק"ש על המיטה. מקורות: מרן השו"ע (סי' רל"ט סע' א') הורה לומר ק"ש על המיטה, ולא נקט בלשון טוב או ראוי, אלא בלשון מחייבת, וז"ל: "קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע (דברים ו, ד - ט) ומברך: המפיל חבלי שינה על עיני...". ומקורו מדברי הגמ' (ברכות ד:): "אע"פ שקרא אדם ק"ש בבית הכנסת, מצוה לקרותו על מיטתו", ולמדו זאת מהפס' (תהילים ד' ה'): "רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלע". ומשמע שלמדו חז"ל מהפס' שצריך לומר ד"ת או בקשה סמוך לשינה (מג"א שם סק"ב ורש"י שם). ולפי זה מובן מה שציינה הגמ' בהמשך (ברכות ה.) שאם מדובר בת"ח שחוזר על משנתו תמיד די בכך (רש"י) ואין הוא צריך לומר ק"ש על המיטה, אך עכ"פ הוסיף אביי שגם ת"ח צריך לומר "חד פסוקא דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת". ובזה יובנו דברי האליה רבה (סי' רל"ט סק"ד) שכתב בשם ספרי המוסר שגם נשים יאמרו ק"ש על המטה "דאטו גברי בעי שמירה ונשי לא, דהא ק"ש משום שמירה", וזה דלא כמ"ש המג"א (שם): "ומה שלא נהגו הנשים לאומרה אפשר דס"ל כיון דאינו נוהג אלא בלילה פטורין דהוי שהזמן גרמא כמו שפטורים מק"ש". ולמעשה המנהג הרווח שגם נשים אומרות ק"ש (חזו"ע ברכות עמ' תקי"ב). אמנם ודאי שאין בק"ש זו אותו מדרגת חיוב כק"ש של שחרית וערבית ואין באי אמירתה ביטול מצות עשה, אלא נראה בפשטות מדברי חז"ל שזוהי תקנת חכמים כדי להגן מפני המזיקים, וכלשון הירושלמי (ברכות פ"א ה"ו): "מה טעם אמרו אדם צריך לקרות ק"ש בביתו בערב, בשביל להבריח את המזיקין". ולכן הצמידו חז"ל לסדר ק"ש "שיר של פגעים" ("יושב בסתר עליון") כפי שנהג רבי יהושע בן לוי (שבועות טו:) וכך נפסק להלכה בשו"ע (שם). ויש לציין שבכתבי האריז"ל מבואר שיש מעלה גדולה לומר ק"ש בלי קשר לשמירה מן המזיקים וזהו חלק מהתהליך והתיקון שנעשה בק"ש שחרית וערבית. בברכה נאמנה,