שלום רב, לפעמים אנשים שולחים לי הודעות בשבת אני רואה במוצאי שבת ולא יודעת מה לעשות במצב כזה כתוב שאסור לאדם להינות לעולם מחילול שבת במזיד ואם אענה על ההודעה אני מקדמת את השיחה ותורמת לכך שיהנה חלילה מחילול שבת? האם עליי להתעלם מההודעה ולסנן?

שלום וברכה, מותר לפתוח במוצאי שבת את ההודעות והמיילים שנשלחו בשבת. אולם כדאי לבקש שלא ישלחו הודעות בשבת. מקורות והרחבה: כתב השולחן ערוך (שיח, א): "המבשל בשבת (או שעשה אחת משאר מלאכות) במזיד, אסור לו לעולם ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד". הרי שלאחרים מותר ליהנות מיד במוצאי שבת ממלאכה שעשו אחרים. במשנה ברורה (ס"ק ה) ביאר מדוע האחרים שלא עשו את המלאכה לא צריכים להמתין במוצאי שבת את הזמן שלוקח לעשות את המלאכה, וז"ל: "מותר למוצאי שבת מיד - ואפילו למי שנתבשל בשבילו דלא בעינן להמתין בכדי שיעשו אלא במלאכה הנעשית ע"י אינו יהודי בשביל ישראל משום דקל בעיניו איסור דאמירה לעו"ג ויבוא לעשות כן פעם אחרת כדי שיהיה מוכן לו במוצאי שבת מיד אבל דבר שנעשה על ידי ישראל בידים ודאי ליכא למיחש דעל ידי זה שנתיר למוצאי שבת מיד יבא פעם אחרת לומר לישראל לבשל לו בשבת בשביל זה ועוד שהישראל לא ישמע לו דאין אדם חוטא ולא לו". יש שכתבו שלענייין זה מומר לחלל שבת דינו כגוי. כך כתב הפרי מגדים (סימן שכה באשל אברהם ס"ק כב), וכך דעת הגרש"ז (ביצחק יקרא שיח א, ושוב בסי' שכה, ו) שיש להמתין זמן בכדי שיעשו בחילונים שעשו מלאכה. בעניננו שמדובר על הודעות שנשלחו שלוקח כמה שניות לכתוב הודעה, בכל מקרה אין משמעות להמתין זמן בכדי שיעשו. אולם למעשה יש להקל לפתוח מיד במוצאי שבת אף מיילים שנשלחו בשבת, ולא צריך מדינא להמתין בכדי שיעשו. זאת מארבע סיבות: א. המשנה ברורה לא הביא את דברי הפמ"ג שמומר דינו כגוי לעניין זה. הציץ אליעזר (חלק יג, סימן מח) התפלא מדוע המשנה ברורה לא הזכיר זאת. וכתב שאולי המשנה ברורה לא סבור כפמ"ג משום שהעיקר הוא הטעם הראשון שהביא המשנה ברורה (מובא לעיל בלשון המשנה ברורה) לאסור הנאה מגוי בכדי שיעשה, שאם יהנה מהמלאכה אזי הוא יבוא לומר לגוי לעשות כן פעם אחרת וזה לא שייך במומר. וכעין זה כתב הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ח"ב, סי' כא) וכתב הגרי"ש אלישיב שלמעשה ראוי להחמיר ולחשוש לדברי הפמ"ג אלא בעת הצורך אפשר להקל. ב. לא ברור שקריאת מייל או הודעה יש בה גדר 'הנאה' של מעשה שבת. אף שהנאה מצילומים נחשבת הנאה (ביצחק יקרא שכה, ו). אולם סתם קריאה של הודעה פשוטה ספק אם היא נחשבת ממש הנאה. ואפילו אם אפשר להרוויח כסף אחר כך מהידיעות שכתובות בהודעות יש לומר שמותר משום שנקרא הנאה מ'דמי מעשה שבת' שמותר כמבואר במ"ב ס"ק ד (ראה פסקי תשובות סי' שיח, הע' 86). ג. נחלקו הפוסקים אם פעולות בחשמל כגון הודעות הנשלחות בשבת אסורות מהתורה או מדרבנן (ראה חזון עובדיה ח"ו עמ' קכ). אם מדובר באיסור דרבנן אז מותר אפילו לאדם עצמו שחילל שבת במזיד ליהנות במוצאי שבת לפני זמן בכדי שיעשו (ראה שש"כ, מבוא הע' קסז). לכאורה מכיוון שכאמור מדובר במחלוקת אם זה איסור דאורייתא או דרבנן יש להקל במעשה שבת (ראה מ"ב שיח, ס"ק ב). ד. רוב החילונים בזמננו הם תינוקות שנשבו (שו"ת מנחת אשר ח"א סי' י). בתינוקות שנשבו יש צד להקל יותר (ראה שש"כ שם, הערה קנט). פסח כשר ושמח!