שלום רב, שמעתי שיעור פה באתר של הרב וייצן על בעל תשובה וצדיק בסוכות, עלו לי כמה שאלות: 1. האם יש דבר כזה נפש לא של צדיק/ה ולא של בעל/ת תשובה? מישהו/י שהנפש היא לא זה ולא זה.. או שזה תמיד אחד מהשניים.. 2. שאלה שניה, על אותו עקרון, האם יש דבר כזה נפש שהיא גם של צדיק/ה וגם של בעל/ת תשובה? [לדוגמה, הרב עצמו, נראה לי מאוד שיש בו את שני הצדדים בנפש, אם יורשה לי לומר.. (מבחינה חיובית כמובן, מההיכרות של הרב נראה לי שהרב גם צדיק וגם בעל כוחות שהם מעבר לכלים..) והרב קוק זצ"ל גם נשמע לי שיש בו את שני הדברים, ועוד כמה וכמה..] 3. שאלה עניינית על כך שאדם חוטא כי הוא לא עסוק בתיקון כי מרגיש שהעולם בסדר - נשמע לי הגיוני שיכולה להיות מציאות הפוכה גם, שהאדם מרגיש שהכול, או הרבה, ממש לא בסדר אבל בעיקר אצלו אישית, נמצא במצוקה או לא בטוב ולכן עסוק בעצמו ובתיקון של עצמו ולא בתיקון העולם ולכן עלול לחטוא, מתוך ריכוז יתר בעצמו.. לא? ובכלל, עולה מתוך הדברים בשיעור שהתפקיד של בעל התשובה/מה שיעזור לו לא לחטוא ולא לשבור את הכלים זה ההתרכזות בתיקון עולם, בתודעה של זה שהעולם עוד לא נגאל ויש לגאול ולתקן.. לכאורה היה נשמע שדווקא בעל תשובה אמור להתרכז בתיקון עצמי של חזרה בתשובה ותיקון המידות כדי שלא יחטא שוב וכו, ושהצדיק הגמור יתרכז בתיקון עולם - אולי זה דווקא בכוונה הפוך..? אשמח מאוד לתשובות, תודה רבה!!

שלום רב לאחר שהיו כל כך הרבה נפילות בעולם מאז חטא הארץ, חטא אדם ראשון, המבול, מכירת יוסף, חטא העגל, חורבן ראשון שני וכו' אז העיקר זה להיות בעל תשובה. אנו עוסקים בתיקון. התיקון לעולם הוא נעשה בצורה שמתחילים מהנפש האישית ואחר כך הולכים ומתרחבים. נכון מה שאמרת שאי אפשר לומר שמישהו אחד הוא רק צדיק או רק בעל תשובה. אולם יש נפשות שונות מבחינת עיקר הנפש. יש מישהו שעושה תשובה. אולם יש משיהו שהוא בעל תשובה. ודאי שאין דבר כזה שאדם לא יהיה שייך לעולם התיקון. לכן ודאי שאדם חייב להיות או צדיק או בעל תשובה. אין ספק שמי שנופל נפילות אישיות ואינו מצליח לתפקד עם נפשו לא יכול להתפנות לתיקון עולם. אולם אדם שעוסק בתיקון נפשו והוא מתקדם וכל הזמן מוצא עוד דברים לתיקון ופועל בעבורם ודאי שיוכל לתרום ולעסוק בתיקון העולם. נפש הצדיק היא נפש שאינה מודעת לכל הנפילות ולכן קשה לה יותר לתת עיצות למקומות האפלים. כל טוב