האם אישה המתעוררת בלילה להניק תינוק, צריכה לטול ידיים?

שלום וברכה, אשה המתעוררת בלילה להניק את התינוק לא חייבת ליטול ידיים. אחת הסיבות להקל היא משום שיש פוסקים הסבורים שאין רוח רעה שורה על הידיים אלא כאשר קמים מהשינה לחלוטין, ולא כאשר קמים בלילה ומתכוונים לחזור לישון (ראה אשל אברהם מבוטשאטש, סימן ד ס"ב, ד"ה 'ממו"ח'). וכן יש סיבות נוספות להקל. המחמירה ונוטלת את ידיה תבוא עליה ברכה, ויש בכך מדת חסידות. מקורות והרחבה: מבואר בגמרא (שבת קח:) שהישן בלילה רוח רעה שורה על ידיו, ואם יגע בפה, באף, באזניים ובעינייים, אזי הרוח רעה עלולה להזיק לאברים אלו. על כן צריך ליטול ידיו שלש פעמים לסירוגין על מנת לבטל את הרוח רעה (ראה שו"ע ד ג). אשה המניקה נוגעת לפעמים בפיו של התינוק תוך כדי הנקה, ולכאורה צריך להקפיד שתיטול ידיה לפני שמניקה. אולם בספר אשל אברהם מבוטשאטש (סימן ד ס"ב, ד"ה 'ממו"ח') כתב בשם חותנו הגאון הרב צבי הירש קרא בעל 'נטע שעשועים' שהקפידא המובאת בזוהר הקדוש שאין ללכת ארבע אמות ללא נטילת ידיים היא רק כאשר אדם קם משנתו שלא על מנת לחזור לישון, אבל אם קם לצרכיו ודעתו לחזור לישון אין קפידא. ודבר זה הוא לימוד זכות על רבים המקילים בזה. הוסיף האשל אברהם שהוא הדין לעניין נגיעה בנקבים (כגון פה ואף) שחז"ל הזהירו אותנו שלא לגעת בהם לפני נטילת ידיים, שהקפידא היא לא לגעת בנקבים דווקא כאשר האדם קם ודעתו שלא לחזור לישון. דבריו של האשל אברהם הם חידוש ולא מצינו במשנה ברורה ושאר פוסקים שכתבו כך. אולם מכיון שכך מנהג רבים נראה שניתן לסמוך על דבריו, ובפרט כשיש קושי בדבר, ובצירוף טעמים נוספים כדלקמן. לדעת חלק מהפוסקים, בזמננו אין רוח רעה שורה על הידיים לפני הנטילה, או שעל כל פנים הוקלש הרוח רעה בזמננו. ראה בשו"ת יביע אומר (ח"ג, סימן ב) שכתב "ויש לצרף לזה דעת האחרונים הסוברים דבזה"ז אין הרוח רעה זו מצויה בינינו...וע"ע למהר"ם בן חביב בתוס' יוה"כ (יומא עז:) שכ' להוכיח זאת, ממ"ש יד מסמא יד מחרשת וכו', ובזה"ז לא ראינו ולא שמענו מעולם שמי שנגע בעינו קודם נט"י שחרית שנסתמאו עיניו, וכן הנוגע באזנו כו'. אלמא שאין רו"ר של שחרית מצויה בינינו...ועכ"פ נחלש מאד הרו"ר הזה עד שכמעט עבר ובטל מן העולם". וראה עוד בספר הליכות שלמה תפילה (פ"כ, הערה 49) שיש מסורת בשם הגר"א שמשעה שגר הצדק ר' אברהם בן אברהם (הגרף פוטוצקי) מסר נפשו על קידוש השם נחלשה רוח טומאת הלילה בעולם. יש סיבות נוספות להקל: כתב לי הג"ר שלמה הירש שליט"א שאולי יש קצת לדמות נידון דידן למה שכתב האשל אברהם סקי"ב, וז"ל : "וכן באנוסים שאין להם מים ולא היה אפשר להם להשמר מליגע וכן כל הנגיעות הנעשות בעת שינה אין על זה שום קפידא". עוד כתב הגר"ש הירש לגבי החשש של נזק בנגיעה בפה התינוק שלא מצאנו שמי שנוגע בפה של חבירו יש בזה חשש, שאפשר רק בפה שלו יש חשש, ובענייני רוח רעה אפשר שרק מה שמצאנו במפורש חוששים לו. עכ"ד. עוד חשבתי שאין כל כך חשש שיגרם נזק לתינוק אם תיגע אימו בפיו כעין מה שכתב האשל אברהם שכתב ש"לא שייך זה כי אם בגדול ממש בר מצוה מה שאין כן עד שמגיע למצוות לא שייך בו גרר קפידות אלו כי זה לעומת זה וכמ"ש הרמב"ן על התורה שכל המקודש יותר שמם יותר...". עכ"ל. ע"ש. משמעות דבריו של האשל אברהם היא שהקטן לא מזיק ברוח רעה, אבל אולי אפשר לומר שגם לא ניזוק מרוח רעה. בשו"ת הרב הראשי החדש (ח"א, פרק א, סי' כג) נשאל הגר"מ אליהו אם יש חובה לנקות ידיים במים באמצע הלילה לפני הנקה, או מספיק לנגב את הידים בנייר טואלט רטוב או בממחטות לחות? והשיב: "...אשה מינקת שצריכה להניק באמצע הלילה יכולה לנקות את ידיה במגבונים לחים לפני ההנקה, וברור שבבוקר עליה ליטול ידיים כרגיל". ובילקוט יוסף (דינים לאשה ולבת פרק א, יט) כתב להקל בנידון שלנו וז"ל: "באמצע הלילה כאשר קמים מהשינה כדי לכסות את התינוק, או לתת לו מוצץ, וכדומה, אין חובה ליטול הידים. וכמו כן אשה הקמה באמצע הלילה להניק את בנה או בתה, מעיקר ההלכה אינה חייבת ליטול את ידיה קודם ההנקה, ומכל מקום ממדת חסידות לעשות כן". בהערה שם ביאר שסמך על האשל אברהם הנ"ל. נציין שבספר רבבות אפרים (ח"ד, סימן רנב) כתב להחמיר בנידון דידן, וכן כתבו לו כמה רבנים שהתייעץ איתם.