שלום. עשיתי מכירת חמץ ועכשיו במהלך הפסח גיליתי שהאוכל של הדגים שלא כללתי במכירה מכיל חמץ. האם ניתן להצניע ולהשתמש לאחר הפסח?

שלום וברכה, מותר להצניע את האוכל של הדגים עם הדברים שכלולים במכירת חמץ ולהשתמש בו לאחר הפסח. מקורות והרחבה: ניתן להתיר זאת משתי סיבות: א. לא בטוח כלל שבאמת יש חמץ באוכל של הדגים. ב. גם אם יש שם חמץ, באופן פשוט הוא כלול במכירת חמץ, משום שמוכרים את כל החמץ שבבית. נרחיב יותר: א. מובא בשו"ת אור לציון (ח"ג, ח, ה) שמאכל דגים שיש בו תערובת חמץ, אם אין זה חמץ בעין וגם נפסל מאכילת אדם מותר להאכיל מזון זה לדגים שכן אין איסור הנאה בתערובת חמץ שנפסלה מאכילת אדם וכמבואר במגן אברהם (תמב, ס"ק ז), ובלבד שהתערובת נעשתה לפני הפסח, שאם לא כן נתחייבה התערובת בביעור ונאסרה בהנאה. ראיתי מובא שנכד הגר"ע יוסף הראה לסבו את התשובה הזאת של האור לציון ושאל את סבו אם הוא מסכים לפסק. הגר"ע יוסף השיב לו שהדין ברור כדברי האור לציון. אמנם בכל מאכל דגים צריך לברר אם המאכל המסוים ההוא אכן נפסל מאכילת אדם, אבל על כל פנים לפחות ספק יש כאן. ב. כאשר מוכרים את החמץ, לכתחילה מסמנים מקום מסוים שבו מאכסנים את החמץ. אולם בלשון המכירה מפורש שמוכרים את כל החמץ שבבית. ישנו דיון בפוסקים מה הדין כאשר מוצאים בבית מאכל חמץ במהלך הפסח שלא ידעו שיש בו חמץ ולא שמו אותו במקום שבו אכסנו את הדברים הכלולים במכירת חמץ. יש מי שאומר שאסור לשרוף אותו משום שהחמץ שייך לגוי ואסור לשורפו ולגזול את הגוי. ויש אומרים שצריך לשרוף אותו משום שלא ברור שהמכירה תופסת בחמץ שנשאר בבית ולא ידעו עליו. במנחת אשר הגדה של פסח (סימן טז-יז) כתב שיש לשרוף את החמץ ע"ש. אם כן, יתכן שהאוכל של דגים שנמצא בפסח היה כלול המכירה. לסיכום: אף שכאמור יש לדון בכל אחת מההיתרים הנ"ל מצד הדין או המציאות, מכל מקום בצירוף שתי הסברות אין צורך לשרוף את האוכל של הדגים בפסח וניתן להצניעו. בברכת פסח כשר ושמח!