שלום, אני מאוד מעריכה ומשתדלת את ההורים שלי אך מרגישה שזה גורם לי לפעמים לפגיעה בנפש, מכיוון שיש להם דעות שונות ומחשבות שונות לגבי. רוב הפעמים אני מוותרת בשביל הרצון שלהם אבל זה בסוף פוגע בי.. האם מותר לשנות קצת מהאמת על מנת שלא יהיו מאוכזבים? ואם לא, להמשיך לוותר על הרצונות שלי או להתעקש עליהם(בדרך ארץ כמובן) למרות שזה לא יכבד אותם לגמרי?

שלום לך, מצוות כיבוד הורים היא מצווה גדולה וחשובה, אבל היא נוגעת למה שקשור אל ההורים, כדברי הגמרא (קידושין דף לא עמ' ב): "תנו רבנן: איזהו מורה ואיזה הוא כיבוד? מורא - לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו [=לא חולק עליו]. כיבוד - מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא". אבל בדברין שאין לצורך האב או האם, אלא הם לתועלתו של הבן, מצווה כיבוד הורים אינה נוהגת. ולכן הבן לא חייב לשמוע להוריו בדברים שהם נוגעים לחיי הבן, ולא לחיי ההורים. אבל ממידת חסידות והכרת הטוב כלפי ההורים, נכון להשתדל למלא את רצונם גם בדברים שנוגעים לחיי הבן. במה דברין אמורים? אם הבן לא נפגע מכך או לא סובל מכך, אבל בדברים שפוגעים בבן או בבת, ואינם נוגעים לחיי ההורים - מותר לבן לעשות כהבנתו, ולכוון את חייו על פי רצונותיו והשקפותיו. כמובן שגם כאשר מחליט הבן לנהוג על פי הבנתו, זה צריך להיעשות מתוך כבוד להורים. ומותר לשנות מעט מפני השלום, כדי שלא לפגוע בהורים או בשלום הבית. בברכה אוריאל טויטו