שלום וברכה, אם ל"ע נפל ספר תורה במניין שבו מתפללים בחניה. ויש אנשים במרפסות השומעים את המנין חלקית ולא רואים את המנין וכן לא ראו את נפילת ספר התורה. האם הם צריכים להצטרף למתענים או כיוון שלא ראו אין הם מצטרפים? יישר כח ותזכו למצוות

שלום רב לשואל היקר. המנהג הוא שרק מי שנפל הספר תורה מידו מתענה. לגבי שאר הציבור שראו את נפילת הספר, כיון שירדה חולשה לעולם, ההוראה למעשה לפדות את הצום בצדקה ולהתחזק בעניין כבוד ספר תורה. מקורות: מרן החיד"א (שו"ת חיים שאל ח"א סימן י"ב) כתב שדין זה לא מפורש בש"ס ובראשונים, אולם נוהגים להתענות, וז"ל: "עד שאתה שואלני אם הרואה חייב להתענות אעיקרא דדינא הא דפשיטא לך ולכל המון ישראל שמי שהיה בידו הס"ת ונפל חייב להתענות אינו מפורש בתלמוד ופסקי רבוואתא קמאי. אמנם מנהג ישראל שגם אשר יפלו מידו התפילין מתענה. וכ"ש מי שיפול מידו הס"ת. ובשגם סבר' הוא דצריך כפרה שבא זלזול לס"ת על ידו. לא נתבאר בדברי הש"ס והפוסקים ראשונים". וכן כתב המ"ב (סימן מ' סק"ג) בשם המג"א והפמ"ג: "נוהגין העולם להתענות כשנופל תפלין מידו על הארץ בלא נרתיקן, והוא הדין כשנופל תפלין מידו על הארץ בלא נרתיקן, והוא הדין כשנופל ספר תורה אפלו בנרתיקן. וראה כה"ח (פלאג'י סי' י' ל"ח) שעדיף להתענות למחר כדי שיקבל תענית במנחה. ועיין בצי"א (ח"ה סי' א' פ"ג) שלמד מטעמו של המהר"י ברונא שלכן רק מי שנפל מידו התפילין צריך להתענות ולא במי שראו, בניגוד למי שראה ס"ת שנפל. כיון שבתפילין שנפלו לאדם פרטי, אין בזה שייכות לציבור, משא"כ בס"ת שנפל, כיון שהוא נחשב לש"ץ, הרי זה נחשב כתקלה של כל הציבור. ומכל מקום בזמן הזה שירדה חולשה לעולם, מי שקשה לו התענות כגון זקן או חלש, יכול לפדות את התענית בצדקה, וכן לומדי תורה שהתענית מפריע להם ללימוד, או מלמד תינוקות או פועל שכיר שממעט בזה במלאכת בעל הבית, יפדה את התענית בצדקה ובזה יכופר לו. וה"ה לגבי הרואים ס"ת שנפל. כמו כן תענית דיבור והוספה בלימוד התורה מועילים לעניין זה. אם התפילין נפלו בנרתיקן, לא נהגו לצום אלא ייתן פרוטה לצדקה (ראה כה"ח פלאג'י שם, שו"ת חיים שאל ח"א סי' י"ב, שו"ת יבי"א ח"ב או"ח סי' כ"ח י"ג וכתב שם לגבי ס"ת שנפל שעדיף שהקהל יעשו תענית דיבור, וכ"כ בשו"ת אז נדברו ח"ח סי' כ' ביחס לתפילין, הליכו"ע ח"א) כמובן שאם יש רב במקום, הנידון ההכרעה למעשה תלויה לפי שיקול דעתו. בברכה רבה,