שלום כבוד הרב, משתמש שמוצג כיהודי אנטי-ציוני ששומר מצוות המתגורר בארה"ב, המחזיק ככל הנראה גם בגישת סאטמער ונטורי קרתא, ובלתי מתפשר ברשת החברתית, אומר לי שאני לא יהודייה, כופרת ורוצחת ואומר ש"זו מצווה לתת עלבונות לציונית עלובה כמוך". הוא עושה לי שיימינג ברשת ומדבר בשם התורה, כי אני רואה את הציונות כערך יהודי ותומכת במדינה כדבר טוב שקרה לנו משמיים. אני לא יודעת מי מאתנו צודק, אשמח לדעת. ורציתי לשאול בכללי איך ואם בכלל התורה מאפשרת דבר כזה? האם התורה מאפשרת זלזול כזה ורמה כזו על אי הסכמה בהשקפת עולם? אני אפילו לא יודעת מה לענות לו, כי אני יהודייה פשוטה שרוצה לחיות כאן בשקט ולא לעורר מהומות. אני יודעת שזו לא מהשאלות השגרתיות שאתה מקבל, ובכל אופן אני שמחה ומעריכה את המענה המסור לשאלה זו בנושא יחס בין יהודי ליהודי, ואיך יהודים אמורים לנהוג זה לזה. כל טוב שיהיה.

שלום לך, אכן אי אפשר להצדיק התנהגות שכזו בשם התורה. מי שתפיסת העולם שלו מביאה אותו לזלזל ביהודים אחרים, וקל וחומר לכנות אותם בכינויי גנאי, צריך לחזור בתשובה. אין שום היתר לפגוע באחר ולכנות אותו בכינויי גנאי. ומי שעושה כן עובר על איסור של תורה, כפי שפוסק הרמב"ם (הל' דעות ו, ח). ובמיוחד כאשר הפגיעה נעשית בגלל אהבת ארץ ישראל, שהיא מעלה גדולה, ומצווה רבה. הדרך הנכונה היא להתעלם ממנו, ולא להשיב לדבריו, וכדברי הכתוב (משלי פרק כו, ד): "אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה". נכון שביחס לציונות ישנה מחלוקת גדולה. ויש שסבורים שאין לשתף פעולה עם הציונות החילונית. אבל דעה זו נדחתה על ידי רוב גדולי ישראל. שראו בציונות התגשמות חזון נביאים על חזרת עם ישראל לארצו. וראו בעלייה לארץ מצווה. ובהקמת המדינה קידוש שם שמים גדול לעיני האומות כולם. ובוודאי שאסור לכנות בכינויי גנאי, מי שהולך בדרכם של רוב גדולי ישראל, ורואה בציונות דבר גדול וחשוב לעם ישראל. בברכה אוריאל טויטו