ב"ה שלום כבוד הרב, כתוב "אפילו כלה מחופתה", מה השיעור להחליט שאשה תחזיק נשק? לדוגמא מה שקורה בעזה, או רק במצב של פלישה של 60,000 רומאים? תודה

שלום וברכה! א. לגבי המשפט "אפילו כלה מחופתה" - כפי שהראיתי בהרחבה בתשובה הראשונה, ממקורות רבים עולה לענ"ד בבירור שאין לתפוש משפט זה כפשוטו, שנשים חייבות להתגייס ולצאת למלחמה. מי שמצטטים משנה זו כדי לטעון שנשים מחוייבות בגיוס, מתעלמים ממקורות רבים בתורה ובדברי חז"ל שמהם מוכח לא כך. ב. לגבי שאלתך איזה מצב יוגדר כמצב חירום שבו נשים ייצאו להילחם? ובכן, במצב של סכנת נפשות ברורה שאין דרך אחרת למנוע אותה, ודאי שגם נשים צריכות לצאת ולהילחם. כך למשל, ברור שאם חלילה תתרחש התקפה פתאומית של פורעים על יישוב כלשהו, כל איש ואשה מן התושבים יצטרכו לאחוז בנשק כדי להדוף את המתקפה. מצב מקביל בהיקף של המדינה כולה היה למשל במלחמת השיחרור – היישוב היהודי בארץ היה קטן וחלש לעומת הצבאות שתקפו אותו, וכדי להגן גויסו כל הכוחות האפשריים, כולל נערים צעירים ואנשים בגיל זיקנה שהשתתפו בשמירה ובסיוע ללחימה כפי יכולתם. במצב חירום כזה גם הושבתה במידה רבה הפעילות במשק, כדי להפנות את כל הכוחות למאמץ המלחמתי. ב"ה, המצב שלנו כיום אינו כזה. יש התמודדויות בטחוניות, אבל המדינה אינה פועלת במתכונת חירום, לא מגייסת ילדים וזקנים ולא משביתה את המשק. ההחלטות של רשויות המדינה לגבי גיוס כח האדם לצבא (כגון איזה סוגי אוכלוסיה יגוייסו, אורך השירות הצבאי בחובה ובמילואים, פטורים שמוענקים במצבים שונים) מתקבלות מתוך הנחת עבודה שאנו נמצאים במצב רגיל ולא במצב חירום. במצב כזה הגורמים המחליטים מביאים בחשבון, לצד השיקול הביטחוני, גם שיקולים נוספים, כגון צרכי המשק והכלכלה, מניעת עומס יתר על המתגייסים, שיקולים של רווחת הפרט ועוד. במצב כזה, הרי שבראייה תורנית יש להביא בחשבון גם את השיקולים ההלכתיים שהוזכרו ובראשם ערך הצניעות, ומתוך כך להימנע מגיוס נשים, ואת החוסר בכח אדם יש למלא בדרכים אחרות.