יש לי אחיין בגיל 11 שמבקש לעשות קידוש כשאין גבר מבוגר בבית, האם הוא מוציא את כולם או שאני חייבת לעשות שוב קידוש לצאת ידי חובה? (אני בת).

שלום וברכה קטן לא יכול להוציא איש או אשה ידי חובה, משום שאיש גדול ואשה גדולה חייבים במצוות הקידוש מהתורה ואילו קטן אינו חייב מהתורה. גם בקידוש בבוקר של שבת קטן לא יכול להוציא ידי חובה. לכן, את צריכה לעשות את הקידוש בעצמך. בהלכות האלו אין הבדל בין גברים לנשים. הרחבות: א. נשים חייבות במצוות קידוש מהתורה, מכיוון שהתורה הקישה בין זכור לשמור ונשים שחייבות במצוות לא תעשה של שמירת שבת חייבות גם במצוות עשה של זכירת שבת. לעומת זאת, קטן אינו חייב מהתורה אלא מדרבנן ולכן אינו יכול להוציא גדול או גדולה ידי חובה (שו"ע בסימן רעא סעיף ב, משנ"ב בס"ק ג, ובבאר היטב שם). ב. במידה והאחיין שלך מתעקש לעשות קידוש בעצמו - תכווני שלא לצאת ידי חובה בקידוש שלו ואחר כך תקדשי בעצמך לבד, או שתגידי איתו מילה במילה ונכון שיהיה גם לך כוס קידוש ‎(משנ"ב ס"ק ג). ג. אם את התפללת ערבית והתכוונת לצאת ידי חובת קידוש בתפילה, והאחיין שלך לא התפלל - ראוי מאוד שתעשי קידוש בעצמך ולא האחיין, כדי לצאת מידי ספק. בדיעבד, אם קרה שהוא עשה קידוש ולא היה לך כוונה שלא לצאת ידי חובה - נחלקו הפוסקים האם את צריכה לעשות קידוש שוב. לדעת המג"א שוב אינך צריכה לעשות קידוש מכיוון שהתפללת והתכוונת לצאת ידי חובה בקידוש, הרי את החיוב מדין תורה עשית וגעת את חייבת בקידוש רק מדרבנן, והחיוב שלך שווה לחיוב הקטן (שלא התפלל) שגם הוא דרבנן. ממילא מכיוון שהחיוב שווה הוא יכול להוציא (במשנ"ב ס"ק ב ובביאור הלכה ד"ה מיד). הרב עובדיה (לווית חן, סעיפים יג-יד) חולק וסובר שקטן לעולם אינו יכול להוציא גדול ידי חובה, וגם אם שמעת את הקידוש ממנו את צריכה לחזור ולעשות קידוש (לווית חן סעיף יד). בשער הציון שם הביא את דעת התוספת שבת, שגם אם נסכים באופן עקרוני שקטן יכול להוציא את הגדול כשרמת החיוב שלהם שווה - בד"כ לא מכוונים בתפילה לצאת ידי חובה, וממילא בשעת הקידוש עדיין יש חיוב מהתורה ומכיוון שהכוונה מעכבת כי מצוות צריכות כוונה (שו"ע ס, ד) קטן שחיובו מדרבנן לא יכול להוציא ידי חובה מי שחיובו מהתורה . גם במקרה שהתכוונת בתפילה לצאת ידי חובה, הצד שהקטן יכול להוציא ידי חובה זה דווקא כשהוא מתכוון להוציא ידי חובה את השומעות במצוות הקידוש. למעשה אפילו אם התפללת והאחיין שלך לא התפלל, וכבר שמעת ממנו קידוש - לדעת הרב עובדיה את צריכה לחזור ולעשות קידוש שוב, ואף לדעת המג"א נראה שאת צריכה לחזור ולקדש, אלא אם כן: א. התכוונת בפירוש בתפילה לקיים את מצוות זכירת השבת ומעשה בראשית, ב. האחיין שלך יודע להוציא ידי חובה, במצב זה נראה שאת צריכה לחזור על ברכת הקידוש, אך בלי להזכיר שם ומלכות לא בתחילת הברכה ולא בסופה (עפ"י המשנ"ב בס"ק לט ובשער הציון ס"ק מז). לכן, כאמור לכתחילה אין להיכנס לספקות ויש לגדולים (גם בנות) לעשות את הקידוש בעצמם. ד. במקרה שהתפללת ערבית של שבת וגם האחיין שלך התפלל - מוסכם שאינו יכול להוציא אותך ידי חובה (כי גם אם יצאת ידי חובה מהתורה בתפילה, גם האחיין שלך יצא ידי חובה והחיוב שלכם לא שווה כי אצלו זה תרי דרבנן. שער הציון שם ס"ק ד). ה. כל הדיון עד כאן הוא בנוגע לקידוש הלילה, שמקור החיוב שלו מהתורה. הקידוש שעושים ביום הוא מדרבנן בלבד (הגמרא בפסחים קו, א ורמב"ם פכ"ט מהלכות שבת ה"י), וכתב המנוחת אהבה (ח"א, פ"ז סעיף ז) שקטן אינו יכול להוציא גדול או גדולה ידי חובה, מכיוון שלאדם גדול החיוב הוא מדרבנן - ולקטן החיוב הוא פעמיים דרבנן (גם עצם חובת הקידוש ביום הוא דרבנן, וגם כל חיוב הקטן בקיום מצוות הוא דרבנן), ומכיוון שרמת החיוב לא שווה, הוא לא יכול להוציא ידי חובה. בברכה הרב אריה מינקוב