אני מאמינה בכל מאודי במשיח, אבל לעיתים נשמעות המון קריאות דווקא בתקופה הזו, שהיא מאד קשה לנו כעם, לגבי זה שהמשיח מתקרב ואנחנו אוטוטו שם. מצד אחד, זה מאד מאד מעודד ומחזק לדעת שכל מה שעוברים הוא לא לחינם. מצד שני אני קצת תוהה, אין בזה משום הטעיה? הרי גם, להבדיל וה’ ישמור, גם בתקופת טרום השואה בגרמניה, היו ליהודים שם קשיים וסבל ואנטישמיות קשה אבל הרבנים דאז בוודאי חיזקו את לב הציבור ובטח אמרו להם שכל הקושי זה רק חבלי לידה לפני המשיח, והם לא ידעו לקראת מה הם הולכים. בסוף לא היה משיח אלא טבח גדול בעם היהודי שכמוהו לא היה מעולם. אם כך, איך אנחנו יכולים לדעת שבניגוד לתקופה החשוכה ההיא, אנחנו חותרים דווקא לגאולה, ולא לקראת חס ושלום משהו נורא ואיום בשבילנו רחמנן ליצלן?! אולי ה’ כועס עלינו וכו’... האם זה נכון שבתקופת המשיח דברים ישתנו? למשל נכים יהיו בעלי גוף בריא? חולים יתרפאו? מה בעניין יופי? עבודה? זיווג? אושר?או שהכל ישאר אותו הדבר, ועדיין נשאר כפי שאנו, עם אותו אופי, מעלות וחסרונות, נתונים והתמודדויות? מה אפשר לעשות כדי לקדם את הגאולה בתור בת? גמילות חסדים ותפילות, או שיש עוד משהו?

שאלותייך גדולות וכדי לענות עליהם צריך להאריך מאוד, ולצערי אין לי יכולת לענות על שאלותייך כראוי, ורק אכתוב בקצרה כמה דברים. אכן צריך להיזהר שתקוות הגאולה לא יביאו אותנו לזחיחות ולשיקול דעת מוטעה. בנוסף לכך יש שני מצבים שבהם התעודדו בזיכרון הבטחות הגאולה, במצבים קשים במיוחד, כאשר היאוש מתפשט בלבבות, ואז צריך לעודד את הציבור בתקוות הגאולה, כמובן יחד עם זריזות לעשות את כל מה שאפשר כדי להינצל מהסכנה. ויש שהמחשבות על הגאולה באות מתוך שאנו כבר נמצאים בתהליך של שיבת ציון ובניין הארץ, ונבואות הגאולה מתחילות להתגשם, שאז המחשבות על הגאולה צריכות לתת לנו אומץ וכוחות לפעול לקירוב הגאולה בייתר תוקף תוך שיקול דעת ריאלי, כיצד נכון לפעול במצב הנוכחי ובשום פנים שלא לסמוך על הנס. על ימות המשיח אמרו חכמים שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד, היינו שישראל יהיו בני חורין, אבל שאר ענייני העולם נוהגים כמנהגם, עם שיפור מוסרי שיהיה אז בעולם. ואח"כ העולם ילך ויתעלה מדרגה לדרגה, ממעלה מוסרית אחת לגבוהה ממנה, וההתעלות המוסרית תהיה ניכרת כמובן גם בחיי המשפחה והפרנסה, והתיקון ילך ויתפשט גם על טבעו הגשמי של העולם, הכיעור ילך ויעלם ובמקומו יתפשט יופי גדול, כל אדם לפי עניינו, וכל ברייה לפי עניינה, והחולים יתרפאו עד למדרגת תחיית המתים. הדרך שלנו לקירוב הגאולה בתיקון האמונה והמוסר, כדברי הנביאים שתמיד דברו על שני היסודות הללו שהם יסוד אחד - אמונה ומוסר. והדרך לגילוי האמונה והמוסר במצוות התורה. בדורנו זכינו גם למצוות ציבוריות כמצוות ישוב הארץ. ואף המצוות הפרטיות יש להן השלכה כללית, כמו נישואין שניכר בהן יותר גם המימד של בניין האומה.