האם במצוות כיבוד הורים נכללת החובה לשמוע בקולם גם בדברים שאינם קשורים להנאת גופם? תודה רבה!

שלום וברכה! עיקר הדין הוא שמצוות כיבוד אב ואם מחייבת את הבנים לדאוג לצורכי הוריהם, אבל אין היא מחייבת לשמוע להורים לבקשות שאינן נוגעות לצורכי ההורים. יחד עם זה, בדברי הפוסקים יש שהעלו הסתייגויות לעניין זה, כגון שאם לבן אין הפסד בעשיית רצון הוריו, עליו לשמוע להם גם כשאין זה נוגע לצרכיהם. וכן כאשר הבן סמוך על שולחן הוריו, יש לו לשמוע להם בתחום נרחב יותר מאשר בן שאינו סמוך על שולחנם. הרחבה ומקורות: רבים מן הראשונים כתבו שמצוות כיבוד אב ואם משמעה לדאוג לצרכי ההורים, ואין היא מחייבת את הבן לשמוע בקולם בעניינים אחרים שאינם קשורים לצרכיהם (עיין תוספות קידושין ל"ב א, ד"ה "רב יהודה"; רמב"ן יבמות ו' א, ד"ה "מה להנך"; רמב"ן בבא מציעא ל"ב א, ד"ה "יכול"; רשב"א יבמות שם, ד"ה "מה להנך"; ריטב"א שם, ד"ה "יכול"; שו"ת מהרי"ק קס"ו; וכך היא המשמעות הפשוטה גם ברמב"ם, הלכות ממרים ו', ג). מדברי ראשונים אחרים ניתן לדייק שלא סברו כך (עיין למשל שו"ת הרא"ש ט"ו, ה; שו"ת תרומת הדשן מ'), אך אין זה הכרחי. בדברי האחרונים יש שעולה מדבריהם שיש חיוב לשמוע להורים גם בדברים שאינם שייכים להנאת ההורים במישרין (עיין למשל בפתחי תשובה, יו"ד ר"מ, כג; חזון איש יו"ד קמ"ט, ח), אולם רבים מן האחרונים נקטו כשיטה שהבאנו, שחיוב כיבוד ההורים הוא רק במה שנצרך להורים, ואין חובה לשמוע להם בעניינים אחרים (עיין למשל ביאור הגר"א יו"ד ר"מ, ל"ו; שו"ת יביע אומר חלק ח', יו"ד כ"ב, אות ה'; ילקוט יוסף כיבוד אב ואם, ט', א, ובהרחבה בהערות שם; פניני הלכה כיבוד הורים, פרקים ח', כ"א). יחד עם זה, בדברי האחרונים יש שסייגו עניין זה בכמה הסתייגויות: - אם אין לבן הפסד בעשיית רצון הוריו, יש לו לעשות את רצונם, שכן באופן זה ההימנעות מן המעשה יש בה פגיעה במורא ההורים (המקנה קידושין ל"ב ב, ד"ה "ת"ר איזהו מורא"). - אם ההתנהלות של הבן כפי שלא כרצון הוריו תגרום להם ביזיון (לא מצד העובדה שאינו שומע להם, אלא שהפעולה עצמה שיעשה הבן תגרום להוריו ביזיון), יש להימנע מכך, מצד מצוות מורא (עיין בשו"ת יביע אומר הנ"ל, אות א'). - כאשר הבן מתגורר אצל הוריו וסמוך על שולחנם, יש לו מחוייבות גבוהה יותר לקיים את רצונם, מעבר למחוייבות של מצוות כיבוד אב ואם המוטלת על כל בן כלפי הוריו (עיין פניני הלכה הנ"ל). כך למשל, אם הבן מבקש לקנות בגד מסויים וההורים מעדיפים שיקנה בגד מסוג אחר – בן שאינו סמוך על שולחן הוריו אינו מחוייב לעשות את רצון ההורים בכגון זה, אבל בן הסמוך על שולחן הוריו צריך להתחשב בדעתם, שהרי סוף סוף הם המממנים את קניית הבגד. וכך גם בדברים שאינם קשורים במישרין לפרנסה שההורים מפרנסים את הבן, יש יותר מקום שיתחשב בדעתם, כאשר הוא תלוי בהם למחייתו היום יומית. שהרי גם ללא מצוות כיבוד אב ואם, כגון אם האדם הזה היה מתגורר אצל אדם זר וסמוך על שולחנו, היינו מצפים שכהכרת הטוב הוא יתאמץ לקיים את רצונו של בעל הבית. (כמובן, בכל המצבים הללו יש לשקול לעומת זאת גם את מידת ההקרבה שהבן נדרש להקריב כדי למלא את רצון הוריו. אולם הדברים אמורים במצב רגיל, ולא כאשר יש לבן הפסד גדול בעשיית רצון ההורים.)