שלום וברכה, בזמן האחרון הייתי עד לכמה מנהגים שונים לגבי אמירת "נקדישך" וקטעי הקישור של קדושה. ממה שהצלחתי לברר בנושא הבנתי שמרן השו"ע, הרמ"א, המשנ"ב ועוד פוסקים רבים פסקו שב"נקדישך" ובקטעי הקישור על הקהל לשתוק ולכוון לדברי הש"צ. מנגד ניצב הט"ז בדעת יחיד שכל הציבור אומר את כל הקדושה בקול. האר"י מציע מעין פשרה ע"פ הקבלה שיש לומר רק את תיבות "נקדישך ונעריצך" בקול ואת כל השאר בלחש יחד עם החזן, ונלע"ד שזה המנהג שיותר פשט ויותר נכון לנהוג בו. שאלותי הן: 1. באיזה שיטה יותר נכון לנהוג - שיטת האר"י או שיטת מרן וסיעתו? האם יש הבדל בכך בין ספרדים לאשכנזים? 2. המנהג שיש היום בבתי כנסת רבים בשבתות ויו"ט, לנגן את כל הקדושה יחד עם החזן בקול - אמנם שו"ת יב"א אמר שיש לנוהגים כך על מי לסמוך אבל האם ראוי לשנות מנהג זה? 3. האם הצגתי לעיל את השיטות השונות בצורה נכונה כפי שהן? תודה מראש.

במנהגים אומנם יש סברות אבל כול אחד צריך לשמו על מנהגו, יש את דעת השולחן ערוך שאומרים בקול - מהפסוק השני - קדוש קדוש וכך השלישי והרביעי ולא במלואם - כפי שמובלט בחלק מהסידורים הספרדים, (שו"ע קכה,א, מנהגי הגר"א) המשנה ברורה על פי האר"י וכך נוהגים האשכנזים וחלק מהספרדים שאומרים בקול לפני החזן את פסוקי נקדישך, וגם בפסוקים אומרים במלואם קדוש קדוש וכן הלאה. ה' יצליח דרכך.