האם מותר לחולה סופני,או אדם הלוקה במחלה חשוכת מרפא, לקחת תרופה ניסיונית, כאשר היא יכולה לסכן את חייו ולהרע לו?

שלום אם השאלה היא למעשה יש לקבל תמונת מצב מדוייקת מהרופאים ועל פיה לקבל פסק הלכה מסודר. כיון שמדובר בדיני נפשות אי אפשר לענות תשובה הלכה למעשה מבלי להכיר היטב היטב את המציאות. ולצורך הלימוד כתב בשו"ת שבות יעקב (הובאו דבריו בפתחי תשובה יו"ד שלט א) שחולה סופני שוודאי ימות בקרוב מותר לו להשתמש ברפואה שספק תאריך ימיו וספק תקצר ימיו (יותר מהר ממה שמצפים שימות בלא התרופה), ויש לעשות זאת אחרי ברור עם רופאים מומחים בדבר ועם רב מובהק. וזו לשונו: אודות חולה שהוא מסוכן למות וכל הרופאים מייאשין אותו שודאי ימות אחר יום או יומים אך אומרין שיש עוד רפואה אחת שאפשר שיתרפא וגם אפשר להיפך אם לא יצליח ימות מיד תוך שעה או שתים...בנ"ד שאפשר שע"י רפואה זו יתרפא לגמרי ודאי לא חיישינן לחיי שעה...ומ"מ צריך להיות מתון מאד בדבר לפקח עם רופאין מומחין שבעיר ויעשה ע"פ רוב דעות הרופאים עם הסכמת החכם שבעיר" רפואה שלמה ובשורות טובות