שלום הרב. אני בחור ישיבה תיכונית, ומשתדל ללמוד ברוב היום גמרא ועוד. באתי מבית עם חינוך דתי מאוד, ועד עכשיו הלימוד היה בשמחה ובחשק בצורה סבירה. לאחרונה, התחלתי להרגיש שפתאום אין לי כ"כ הרבה חשק ללמוד תורה, ולהתפלל, ובכלל - כל עבודת ה’ נהייתה קשה וחסרת חיות מרובה. ישבתי וחשבתי, והגעתי למסקנה שכנראה שזאת לא בעיה עם ההבנה של האמונה בה’, כי סוף סוף אני כן מבין את זה, אלא יש בעיה עם הרצון. השאלה היא, איך אני אדע מה גורם לרצון שלי להיות ’כבוי’? איך מדליקים אותו חזרה בדרך הנכונה? התשובה חשובה מאוד לגביי. תודה רבה, ופסח כשר ושמח לרב, ולכל בית ישראל!

שלום רב אין אדם לומד אלא היכן שלבו חפץ. האיתותים שאתה מציין כנראה מעידים שעדיין לא קלעתה לשורש נשמתך ולמה שאתה חפץ. המשך בחיפוש ובמציאת הדברים המשמחים את נפשך ואת רוחך. כל טוב