55 שיעורים
כן, להשליט את חוקי התורה
הרב קוק ותלמידיו, לדוגמה הרב שאול ישראלי, תמכו בחוקים שישליטו צביון דתי בפרהסיה של מדינת ישראל. למרבה הצער, קשה לראות היום את ממשיכי דרכם נאבקים על כך באותה עוצמה.
הרב אברהם וסרמן | סיון תשפ"ג
מצוות השירות הצבאי מול לימוד התורה
בשירות הצבאי מקיימים שתי מצוות גדולות השקולות כנגד כל התורה: הצלת ישראל ויישוב הארץ , לימוד התורה הכרחי לקיום העם, וצריך להעניק לו מסגרות קבועות ורציניות, אך הוא אינו דוחה את מצוות השירות הצבאי , עם זאת, במצב שבו אין הכרח ביטחוני לגייס את כל בני הישיבות, יש לאפשר לקומץ מעולים להמשיך וללמוד, על מנת שיגדלו להיות רבנים ומנהיגי ציבור
הרב אליעזר מלמד | איר תשפ"ג
ממלכה משלהם
ערך הממלכתיות שטבע בן־גוריון מתפרש כהתלכדות של האזרחים סביב המדינה ומוסדותיה, אך בפועל שימש במשך כל השנים כדי לשרת את השלטת האג'נדה החילונית־ליברלית באמצעות מערכת החינוך הממלכתית. או בלשונו של בן־גוריון: "הכול יהיה זרם העובדים".
הרב אברהם וסרמן | תשרי תשפ"ג

שוויון בהקצאת משאבים ציבוריים
ארנונה הנגבית מעסקים היא משאב ציבורי, הבא מכוחה של המדינה, ולכן יש לחלק אותה באופן הוגן. אולם במחלוקות בין רשויות על גביית ארנונה מנכסים מניבים יש להביא בחשבון שיקולים נוספים מלבד ערך השוויון.
הרב עזריאל אריאל | אב תשפ"ב

לשבור את הקיר בין התורה לחיים
המשימה של עולם התורה בדורנו היא לבנות גשר בין התורה לחיים ולהפוך את התורה למגדלור שמאיר את דרכי החיים הפרטיים והציבוריים.
הרב עדו רכניץ | שבט תשפ"ב

הרב של הקבינט
משפטי המלוכה, תחום הלכתי שכמעט לא נידון בספרות התורנית, מתעוררים לחיים במדינה היהודית המתחדשת. בספרו מנסה הרב גוטל למתוח קווים ראשונים לדיון בשאלת משקל האחריות הלאומית בהכרעה ההלכתית
הרב שלמה אישון | שבט תשפ"ב

כשבג"ץ עבר לפסול את חוקי התורה
בבג"ץ "הבוגדת" אימצו שופטי הרוב אג'נדות פרוגרסיביות קיצוניות שאפילו בחלק מהארגונים הפמיניסטיים מתביישים לומר בפירוש, ונסללה הדרך לקביעה שאיסור "לא תנאף" חייב לעבור מן העולם, אפילו אם שני בני הזוג חפצים בו.
הרב יאיר קרטמן | אב תשפ"א

העברה מתפקיד חשוב של אדם שבבעלותו עסק של פריצות
תשובה ח'
תשובה ח'
בית דין ארץ חמדה - גזית | כ"ח אדר תשפ"א
בין כנפי החזון למציאות המעשית
הראי"ה דרש עצמאות מוחלטת לרבנות הראשית. חוגי השמאל כינו את שאיפת הראי"ה לעמוד בראש מפעל התחייה הלאומי "מדיניות ותיקנית", אך הראי"ה עמד על כך שהרבנות הראשית אמורה להשפיע על כל תחומי החיים, זאת בלי שאיפות של שלטון על חיי החילונים
הרב אברהם וסרמן | ז' אדר תשפ"א

ואלה לא רק המשפטים
כאשר אדם קורא בספר חוקים אנושי, ורואה שכתוב בו איסור גניבה, הוא יכול להזדהות עם הכתוב. אולם מעצם הקריאה בספר החוקים האנושי לא ישתנה בתוכו כלום. אם תהיה לו נטייה לגנוב, היא לא תיחלש בגלל זה
הרב איתן קופמן | כ"ט שבט תשפ"א
הלקח מהפגנות השבת בפתח תקווה
הדרך הטובה והיחידה לכבד את השבת בפומבי היא בהסכמה ציבורית רחבה. שכן רבים מהיהודים שאינם מדקדקים בשמירת השבת מעוניינים לכבדה, וכל זמן שאין מדובר בכפייה קשה, הם מוכנים להגיע לסיכומים שמעניקים כבוד לשבת
הרב אליעזר מלמד | כ"ג שבט תשפ"א

נקודת פתיחה
גם בעולם המעשה, שבו צריך לקבל החלטות קשות על סגירת תלמודי תורה, צריך תמיד לזכור את המעלה והחשיבות של הלימוד, ולכן אומרת לנו הגמרא שגדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות למרות שלמעשה לא ננהג כך
הרב דוד סתו | כ"ג שבט תשפ"א
תוכו זרק, קליפתו אכל
לטפס על קירות חלקים
הזהות של העם עם דתו יצרה בעיה בקרב מי שאימצו אידיאולוגיה ואורח חיים חילוניים. אף שהיו ברובם קשורים לתחושת המשכיות היסטורית – לא היו מוכנים לזהות דת עם מדינה. מן הצד השני, לא היו מוכנים לנתק לגמרי את הפתיל ההיסטורי. זו תמצית הקונפליקט המובנה בזהותה של המדינה
הרב אברהם וסרמן | כ"ד טבת תשפ"א
רוחות מצויות
מסדרת 'לטפס על קירות חלקים'
בשנת 1894 שר טשרניחובסקי על האמון ברוח האדם. ביובל השנים שלאחר מכן התחוללו שתי מלחמות עולם שבהן נהרגו יותר מ־75 מיליון איש, בתוכם ששת המיליונים של העם היהודי. ההנחה שההשכלה וההומניזם, "רוח האדם" כשלעצמה, יפתרו את בעיות האנושות – התרסקה לגמרי
הרב אברהם וסרמן | ח' טבת תשפ"א

“לפי שאינה כשבויה"
במשפט התורה האיש מקדש את האישה, ולמעשה קונה את הייחוד שלה אליו ורק אליו. אולם קניין זה אינו פוגע כהוא זה בריבונות האישה על גופה. איסור האונס בתורה היה כל כך פשוט, שגם כאשר אישה מסרבת לקיים יחסי אישות זה בשום פנים ואופן לא יכול להיות הצדקה ליחסי אישות בכפייה
רבנים שונים | ז' טבת תשפ"א
הכלה וכיליון
המשנה הפוסט־מודרנית שהכניסה לחיינו את ההכלה כערך עליון, מקטינה בסופו של דבר את האדם ואת יכולת הבחירה שלו ומבטלת את האחריות החברתית להשבת מי שסטה מן הדרך אל המוטב.
הרב אברהם וסרמן | כסלו תשפ"א
הציונות הדתית מתה, תחי הדתיות הלאומית!
השיח המתגבר על קיצה של הציונות הדתית כמגזר מובחן נובע מהגישה שעושה מהחזון הציוני־חילוני עיקר שהדת טפלה לו. אכן הגיע הזמן לשוב אל הדתיות הלאומית, ולהציב סדר יום יהודי ותורני למדינת ישראל
הרב אברהם וסרמן | אב תשפ
כפייה דתית ומדינת הלכה
גם אם למפלגות הדתיות יהיה רוב בכנסת, לא ייקבעו חוקים שמחייבים קיום מצוות * פרט לנימוקים הפרקטיים שהכפייה חסרה תועלת, הבעיה בה עקרונית – היא שוללת את חופש האדם לבחור * החיוב לקיים את התורה בנוי על קבלת העם, ולכן במתן תורה ביקש הקב"ה את הסכמת בני ישראל * מכוח העם נתונה הסמכות לסנהדרין, וגם היא פועלת רק בשיקול דעת * מדינת הלכה לא תכפה מצוות על היחיד, אלא תחזק באופן דמוקרטי את הצביון היהודי במרחב הציבורי ותקדם את ערכי התורה
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

צדק מגיל צעיר
חברה דתית ציונית צריכה להציב לעצמה יעדים ברורים בענייני הוראת משפט התורה וחשיבות קיומם של מערכת בתי דינים לממונות כמקום לעשיית צדק. תפיסה זו לא מספיק שתפנה אל הקהל המבוגר, אלא חייבת להיות מופנמת בקרב צעירי המגזר כבר מגיל הנעורים
הרב עותניאל מנצור | שבט תשפ
