נתינת גט בכפייה

שיעור כללי גיטין פח:

גט יכול להינתן רק מרצון הבעל ומאידך גיסא, בי"ד יכול לכפות את הבעל לתת גט, איך זה מסתדר? מבאר הרמב"ם, שכל יהודי רוצה בתוכו לקיים את ציווי בי"ד אלא שיצרו אונסו, והכפייה מוציאה את הרצון לפועל. האם זה מוסכם על הראשונים? האם לפי הרמב"ם א"א לכפות מומר? ומה הדין בחילוני? פתרונות בעיית מסורבות גט כיום.

שבועת מודה במקצת

סוגיות במסכת הנלמדת - גיטין

מחלוקת רש"י ותוס' בביאור שאלת הגמרא "מפני מה אמרה תורה?", קושיית בעל המאור על שבועת "שנים אוחזים בטלית" ותירוץ קצות החושן.

דעת אחרת מקנה

דף כ' ע"ב

בגמ' אצלנו הרששב"א מתרץ שיש דעת מקנה אך בבא בתרא לא מתרץ כך. נחלקו רע"א והקצות בגדר דעת אחרת מקנה לרע"א כשיש דעת אחרת שמקנה - אין צורך בדעת הקונה. ולקצות- המקנה נותן את הדעת לקונה כשעושה מעשה קניין בלי דעת מדין זכין, וכן מסביר הנתיבות.

האם יש קניין לנוכרי בארץ ישראל

שיעור כללי מסכת גיטין מז.

"אין קניין לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר". קדושת ארץ ישראל היא מוחלטת, וגם כשנמכרה לגוי היא ארץ ישראל. מצד שני, כל זמן שהיא ביד הגוי הפירות שלה פטורים ממעשר. רק כשקונים אותה ממנו בחזרה היא חוזרת לקדמותה ולא נחשבת ככיבוש יחיד. ולעניין כלאיים, לעומת זאת, גם כשהיא ביד הגוי היא נחשבת ארץ ישראל. כיצד ניתן לבאר זאת?

גט שנכתב על ידו של עבד הבעל

הרמב"ם מכריע את ספיקו של רמי בר חמא בניסוח מעט שונה ומדייק לומר שבמשנתינו מדובר שיש עדים חקוקים על יד העבד, ובספיקו של רמי בר חמא מדובר במקרה שטוענת שהיו עדי מסירה, האמרי משה מבאר את דיוק דברי הרמב"ם

גט שיש בו חיסרון בנתינתו

נתקבלה גיטה ונתקבלה כתובתה. לפי רש"י ותוס' הספק של הגמ' הוא האם יש חיסרון ב"ונתן", לרשב"א זה חיסרוןשל אותיות פורחות, ולכן מבאר שהאישה מוחלת על הכתובה ולא באמת מקבלת אותה. הנתן לה גט והנייר שלו - לרש"י זה חיסרון ב"ונתן" ולרמב"ם זה חיסרון ב"כריתות".

חק תוכות - חיסרון בכתב או בכתיבה?

חק תוכות פסול, אבל למה? ברש"י יש מקום להסתפק, הרמב"ם קובע שהבעיה היא הכתב וכן מהרשב"א בשבת משמע שהבעיה בחק חוכות זה שאינו כתב, לדעתו כשנטל ג של ח' ועשאו שני זיינין בשבת נחשב ככותב לעניין שבת אך לעניין חק תוכות כבר היו פה ב' אותיות.

עדי חתימה לר' אליעזר

סוגיות במסכת הנלמדת - גיטין

מחלוקת ר' מאיר ור' אלעזר אם עדי חתימה או עדי מסירה כרתי. ביאור סברת התוס' "מסתמא בהכשר געשה". המושג "עידי קיום" וכוח הודאת בעל דין.

בעלות בגט שנכתב על איסורי הנאה

הקצות מוכיח ממספר קושיות שבגט לא צריך שהאישה תקנה את הגט. האו"ש מוכיח מהירושלמי שאחרי שניתן לה הגט אפילו בעל כורחה התורה הקנתה את הגט לאישה. החידושי הרי"מ אומר - צריך נתינה שהבעל לר יכול להוציא ממנה.

מכירי כהונה

שיעור כללי מסכת גיטין דף ל.

מהו דין מכירי כהונה? איך זה עובד? אני רגיל תמיד לתת לכהן הזה את התרומות, אבל האם זה אומר שהן כבר שלו? נחלקו בזה רש"י ותוס', וכל אחת מהשיטות הללו צריכה ביאור. הרב מביא הסברי אחרונים, ביניהם הרצי"ה, ולבסוף מציע סברא בעלבתית חדשנית.

כתיבת שמו ושמה

לשיטת תוס' ורמבן צריך לכתוב שמו ושמה מדאורייתא. ליש אומרים הרמב"ן ולרמב"ם אליבא דהלח"מ צריך מדרבנן בלבד, ןלראבי"ה במרדכי ולתוס' ריד לא מעכב גם מדרבנן.

עד אחד נאמן באיסורים

סוגיות במסכת הנלמדת - גיטין

מחלוקת התוס' הרשב"א האם נידה היא דבר שבערווה. הסברא לנאמנות "בידו".

קריאת הגט ע''י העדים

שיעור כללי - גיטין

יש דין בגיטין שהעדים צריכים לקרוא את הגט לפני שהם חותמים. מה מטרת הקריאה הזו? לוודא שהשטר כשר או כדי להיות עדי חלות? ואיך נסביר את הכפילות בדברי רב דימי?

משכון אין כאן

סוגיות במסכת הנלמדת - גיטין

שיטת הר"י מיגאש בדין קניין משכון.

חובת העדים לקרוא את הגט

דעת התוס' מה הדין אם לא קראו עדים את הגט לפני שניתן לאישה. דעת ר"ת שגם לר' מאיר צריך עדים על המסירה מדין דבר שבערווה.

כיבוש יחיד ודין סוריא

גיטין

מה נחשב סוריא ומה הדינים המיוחדים בה. מחלוקת הראשונים בהגדרת כיבוש יחיד. הסבר שיטת הרמב"ם בכמה אופנים.

האם דיו ע"ג סיקרא נחשב מוחק או כותב?

כשכתב בשבת בסיקרא ע"ג דיו נחלקו ריש לקיש ור' יוחנן אם חייב משום מוחק או שהוא מקלקל. ונחלקו האבני נזר והתוספות רא"ש האם ב"על מנת" הופך את המלאכה שלא תהיה מקלקל או שזה מקלקל עדיין והתורה חייבה עליו בתנאי הזה.

האם כתובה נשמטת בשמיטה?

נחלקו רב ושמואל מה נדרש כדי שהכתובה תישמט ונחלקו רש"י ותוס' רי"ד בביאור המקרה וטעמיו של כל אחד.

תפקיד עדי החתימה בגט

גיטין ד.

לכה שעדי מסירה כרתי. אך האם עדי חתימה לבדם יכולים גם הם להועיל? מתוך מחלוקת הראשונים בזה, אנו מגיעים לדיון על תפקיד עדי החתימה - עדות על כשרות הגט בלבד? או עדות נסיבתית על המסירה? או אולי בכלל אין זו עדות? גדולי האחרונים האריכו בחילוקים: בין שטר ראיה לשטר קניין, בין דיני ממונות לדבר שבערווה, ועוד. ניגע בכמה מהסברות, ונבחן כמה נפק"מ מעניינות בין השיטות.

הסבר הפני יהושע לגבי גט בלי זמן

כותבים זמן בגט שלא יחפה על בת אחותו לפי ר' יוחנן. תוס' מבאר שאף יש חזקה קמייתא שהאישה היתה נשואה בשעת עבירה יש לה שתי חזקות שפטורה. הפני יהושע מבאר ששני החזקות נצרכות ולא די באחת מהן, אך בשערי יושר חולק ע"כ.