ברכות ההודאה והשמחה

פרק יז

א - ברכה על הטובה ועל הרעה. ב - החובה והרשות בברכת שהחיינו. ג - שהחיינו והטוב והמטיב. ד - שהחיינו על בגדים ומתנות קטנות. ה - זכייה בכסף ומענקים. ו - זמן הברכה. ז - בית חדש. ח - שמועות טובות ורעות וקבלת תארים. ט - ספרי קודש ספר תורה ובית כנסת. י - ברכת שהחיינו על פגישה עם חבר. יא - פרטי ההלכה. יב - הברכה על חבר שלא ראה י"ב חודש. יג - ברכה על לידת בן ועל לידת בת. יד - פירות חדשים. טו - הפירות המתחדשים ושאינם מתחדשים. טז - שני זנים ממין אחד. יז - פירות מעצים מורכבים.

עיקר וטפל

פרק יא

א - עיקר וטפל. ב - כשיש ספק אם מאכל טפל לחבירו. ג - תערובת של שני מינים. ד - תערובת שיש בה מין דגן. ה - מאכלים נוספים (שניצל, קובה, שטרודל, פלפל ממולא, מוסקה). ו - מצייה ומה שעליה. ז - עוגות שונות, גלידה בגביע וקרמבו. ח - ממתקים. ט - מרק שיש בו כמה מינים.

ברכת הפירות ושהכל

פרק ח

א - פירות העץ והאדמה. ב - בין פרי אדמה לפרי עץ. ג - על מה מברכים 'שהכל'. ד - משמעות ברכת 'שהכל' ודין ספק. ה - קליפות וגרעיני הפירות. ו - פירות בוסר ובר וקנה סוכר. ז - ירקות ופירות הגדלים בעציץ ובמים. ח - פירות חתוכים ומרוסקים. ט - פירות שלא התרסקו לגמרי ונשארה ברכתם. י - פירות שנתרסקו לגמרי וברכתם 'שהכל'. יא - סוכר, מוצרי סויה ושוקולד - 'שהכל'. יב - קורנפלקס, צ'יפס, כדורי פלאפל, ממתק קוקוס. יג - אורז, פריכיות אורז ופופקורן. יד - פירות חיים ומבושלים. טו - מיץ פירות. טז - מרק ירקות (בלא מיני דגן). יז - מרק פירות, קפה ותה.

ברכת היין

פרק ז

א - משמעות היין. ב - הסכנה שבשכרות. ג - ברכת היין. ד - ברכת היין פוטרת את שאר משקים. ה - יין שעירבו בו מים. ו - יין מבושל ומיץ ענבים. ז - ברכת הטוב והמטיב על יין נוסף. ח - תנאים בברכה.

מצוות הזימון

פרק ה

א - עניין הזימון. ב - מצוות הזימון כשאכלו בצוותא. ג - שלא לפרק חבורת זימון ולא להיפרד ממנה. ד - מי ראוי לזמן. ה - נוסח הזימון. ו - המזמן והמסובים בברכת המזון. ז - נשים בזימון. ח - עם הארץ. ט - צירוף קטן. י - דיני המצטרפים לזימון - באיזה אוכל ואימתי. יא - הנצרך לצאת לפני הזימון כגון בסעודת חתונה. יב - האם מי שהשתתף בזימון יכול להצטרף לעוד זימון. יג - כוס של ברכה. יד - דיני כוס של ברכה. טו - שתיית היין.

ברכת המזון ומשמעותה

פרק ד

א- מצוות ברכת המזון. ב - ברכת הטוב והמטיב. ג - משמעות ברכת הזן. ד - מרכזיותה של ברכת הארץ. ה - דיני אמירת ברכת המזון וחינוך הקטנים. ו - החובה מהתורה כששבע ומדברי חכמים בכזית. ז - תוספות בשבתות וחגים. ח - שכח לומר 'רצה' או 'יעלה ויבוא'. ט - מים אחרונים. י - דיני מים אחרונים. יא - מנהגים בברכת המזון. יב - דרך אמירת ברכת המזון וכבודה. יג - ברכה במקום אכילתו (איזה מאכלים טעונים ברכה במקומם). יד - עד אימתי יכול לברך.

ברכת המוציא על הלחם

פרק ג

א - הברכה על הלחם. ב - הידורים בברכה על הלחם. ג - בציעת הלחם ושלא להפסיק בין הברכה לאכילה. ד - אימתי טוב שאחד יוציא את חבריו בברכת 'המוציא'? ה - אם צריך לטבול את הפת במלח. ו - על איזה מאכלים ומשקים מברכים בסעודה. ז - פרטי דיני פירות בסעודה. ח - דין עוגות ומזונות בסעודה. ט - לאחר הסעודה. י - עד היכן מועילה ברכת 'המוציא'. יא - אם מותר לצאת מהבית באמצע הסעודה. יב - מאכלים שנאכלים לפני הסעודה.

נטילת ידיים לסעודה

פרק ב

א - טומאת הידיים. ב - הטעם הרוחני למצווה. ג - מקום הנטילה. ד - ברכה על מצוות חכמים. ה - נטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה. ו - על איזו כמות לחם צריך ליטול. ז - המים. ח - כלי. ט - כח גברא ודין ברז. י - חציצה. יא - סדר הנטילה למעשה. יב - דקדוקים בעת הנטילה. יג - זמן הברכה. יד - הפסק בין ניגוב הידיים לברכת 'המוציא'. טו - הנוטל ידיו לאחר עשיית צרכיו. טז - המתפנה באמצע הסעודה. יז - שעת הדחק.

כללי הלכות הגעלת כלים

פרק י

א - הכשרת כלים. ב - כבולעו כך פולטו - בין הגעלה לליבון חמור. ג - היתרא בלע - הכשרה לפסח. ד - ההבדל בין בליעה באוּר לנוזלים, ודין מחבת. ה - ליבון. ו - כללי ההגעלה. ז - אם הולכים אחר הבליעה החמורה או רוב תשמישו. ח - מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו. ט - ניקוי הכלים והכנתם להגעלה. י - המתנה עשרים וארבע שעות לפני ההגעלה. יא - הגעלת הכלים בפועל. יב - הגעלת סירים. יג - בליעה בכבוש והכשרתה.

מצוות השמחה והחסד

פרק טז

א - השמחה והחסד. ב - אחדות ישראל בפורים. ג - מתנות לאביונים. ד - משלוח מנות. ה - באיזה מנות מקיימים המצווה. ו - החייבים במשלוח מנות ומתנות לאביונים. ז - זמן נתינת המתנות והמנות ושליחות בקיומם. ח - בין משלוח מנות למתנות לאביונים. ט - מצוות השמחה והסעודה. י - מצוות המשתה. יא - המשך הלכות השתייה. יב - משמעות מצוות השתייה. יג - זמן הסעודה. יד - דין שתוי ושיכור בברכות ותפילת ערבית. טו - זמן הסעודה בפורים שבערב שבת. טז - תחפושת ואיסור לא ילבש.

פורים ומקרא מגילה

פניני הלכה זמנים טו פורים

א - נס הפורים. ב - קבלת התורה מחדש. ג - קביעת פורים לדורות. ד - זמן הפרזים וזמן המוקפים. ה - מצוות קריאת המגילה ופרסום הנס. ו - זמן הקריאה. ז - נשים במקרא מגילה. ח - קטנים. ט - המגילה. י - מצוות הקריאה ודין המפסיד מילה אחת. יא - דיני הקריאה. יב - הברכות וסדר הקריאה. יג - הנקמה בהמן ועשרת בניו. יד - על הנסים, קריאת התורה, הספד ותחנון. טו - מלאכה בפורים.

חודש אדר

פרק יד

א - משנכנס אדר מרבים בשמחה. ב - ארבע פרשיות. ג - שנה מעוברת ואדר הראשון. ד - שלוש מצוות הקשורות למחיית עמלק. ה - מצוות מחיית עמלק. ו - פרשת 'זכור'. ז - האם נשים חייבות לשמוע פרשת 'זכור'. ח - האם עמלקי היה יכול להציל עצמו או להתגייר. ט - תענית אסתר. י - זכר למחצית השקל.

ימי החנוכה

א - ימי החנוכה לדורות. ב - מלכות יוון. ג - הגזירות והמרד. ד - משברים בבית חשמונאי. ה - ההישגים הרוחניים לדורות. ו - האור שמאיר את החושך - תורה שבעל פה. ז - מוסיף והולך עד שמונה. ח - על הנסים, הלל וקריאת התורה. ט - איסור תענית והספד והליכה לבית הקברות. י - סעודות בחנוכה. יא - איסור עשיית מלאכה לנשים.

הלכות ברכות השחר

פרק ט

א - ברכות השחר. ב - סדר ברכות השחר. ג - ברכות השחר למי שלא נהנה. ד - עד מתי זמנן של ברכות השחר. ה - ברכות השחר למי שקם באמצע הלילה. ו - דין מי שהיה ער כל הלילה.

הלכות נטילת ידיים של שחרית

פרק ח

א - נטילת ידיים שחרית. ב - רוח רעה. ג - רוח רעה בזמנינו. ד - זמן ברכת "על נטילת ידיים". ה - נטילת ידיים לאחר שינה ביום. ו - קימה באמצע הלילה לתינוק או לצורך אחר. ז - מאכלים שנגעו בהם לפני הנטילה. ח - קטנים.

השכמת הבוקר

פרק ז

א - יקום כארי. ב - ההתלבשות בצניעות. ג - מנהג חסידות בלבישת הבגדים ונעילת הנעליים.

משתה וסעודה בפורים

מצוות השמחה והסעודה, מצוות המשתה, המשך הלכות השתייה, משמעות מצוות השתייה, זמן הסעודה, דין שתוי ושיכור בברכות ותפילת ערבית , זמן הסעודה בפורים שבערב שבת.

דיני פרזים ומוקפים

פניני הלכה זמנים טו

זמן הפרזים וזמן המוקפים.

נס הפורים

מתוך פניני הלכה זמנים פרק טו' "פורים ומקרא מגילה"

נס הפורים , קבלת התורה מחדש, קביעת פורים לדורות.

זכר למחצית השקל

מתוך פניני הלכה זמנים פרק יד' "חודש אדר"

זכר למחצית השקל, השותפות של כולם בקורבנות הקבועים, המנהגים בסכום הנתינה, מי נותן, עצה למי שיש לו קושי כלכלי.