השבוע חזר בננו וסיפר לנו על ויכוח שהיה בינו לבין המחנך על פירוש דברי חכמים באחד הנושאים הנלמדים. שאלנו אותו כמה שאלות, והסתבר לנו שהמחנך באמת פירש לא נכון, ובננו צודק
בשלב הראשון הייתי מציע לכם להאמין בכח ההשפעה שלכם על בנכם, ומתוך כך לסלק את החששות מהשפעה סביבתית גרועה. ככל שתאמינו אתם בכוחכם, כך תקטן ההשפעה הסביבתית על בנכם. הואיל ומדובר בילד רך, היסודות הטובים אשר הנכם מעניקים לו, ועוד תעניקו לו, ישתרשו בו יותר ויותר.
בתנו כיום בת 6. כבר בגיל 3, שמנו לב להתנהגות חריגה, ולקחנו אותה לאבחון. כתוצאה מכך היא נמצאת עד היום בחינוך מיוחד בקבוצה טיפולית. כעת, לקראת העליה לכיתה א' אנו מתלבטים אם להמשיך בחינוך מיוחד או להעבירה לכיתה רגילה.
אחד הבנים שלנו, לומד ב'שביעית' בישיבה תיכונית. הוא רוצה לעבור בשנה הבאה לישיבה גבוהה, לעזוב את לימודי התיכון, ולדבריו, הוא רוצה גם להתחתן. כהורים, כיצד להגיב? האם לעצור בעדו, לעודד אותו או סתם לתת לו לעשות מה שהוא רוצה?