האם אין מקום לחשוש שהעיסוק ביופי החיצוני של המקדש יפגום ברעיונות הרוחניים, יגרום לאדם להיות חיצוני, ובמקום להעמיק במשמעות העליונה של בית-המקדש שבו השכינה שורה, יעסוק אדם במראה החיצוני, ושבמקום לראות את פני השכינה במקדש הוא יבקש לראות את הכלים הנאים הנפלאים ביופיים?
אגרת של הרמב"ן על בית המקדש. כיצד קורה שהמקום הקדוש ביותר הוא החרב ביותר, בעוד ששאר ירושלים הולכת ונבנית היום? מה אנו צריכים לעשות כדי לגרום לבניין הבית מחדש?