בגמ' אצלנו הרששב"א מתרץ שיש דעת מקנה אך בבא בתרא לא מתרץ כך.
נחלקו רע"א והקצות בגדר דעת אחרת מקנה לרע"א כשיש דעת אחרת שמקנה - אין צורך בדעת הקונה.
ולקצות- המקנה נותן את הדעת לקונה כשעושה מעשה קניין בלי דעת מדין זכין, וכן מסביר הנתיבות.
הרמב"ם מכריע את ספיקו של רמי בר חמא בניסוח מעט שונה ומדייק לומר שבמשנתינו מדובר שיש עדים חקוקים על יד העבד, ובספיקו של רמי בר חמא מדובר במקרה שטוענת שהיו עדי מסירה, האמרי משה מבאר את דיוק דברי הרמב"ם
נתקבלה גיטה ונתקבלה כתובתה.
לפי רש"י ותוס' הספק של הגמ' הוא האם יש חיסרון ב"ונתן", לרשב"א זה חיסרוןשל אותיות פורחות, ולכן מבאר שהאישה מוחלת על הכתובה ולא באמת מקבלת אותה.
הנתן לה גט והנייר שלו - לרש"י זה חיסרון ב"ונתן" ולרמב"ם זה חיסרון ב"כריתות".
חק תוכות פסול, אבל למה?
ברש"י יש מקום להסתפק, הרמב"ם קובע שהבעיה היא הכתב וכן מהרשב"א בשבת משמע שהבעיה בחק חוכות זה שאינו כתב, לדעתו כשנטל ג של ח' ועשאו שני זיינין בשבת נחשב ככותב לעניין שבת אך לעניין חק תוכות כבר היו פה ב' אותיות.
הקצות מוכיח ממספר קושיות שבגט לא צריך שהאישה תקנה את הגט.
האו"ש מוכיח מהירושלמי שאחרי שניתן לה הגט אפילו בעל כורחה התורה הקנתה את הגט לאישה.
החידושי הרי"מ אומר - צריך נתינה שהבעל לר יכול להוציא ממנה.
יש דין בגיטין שהעדים צריכים לקרוא את הגט לפני שהם חותמים. מה מטרת הקריאה הזו? לוודא שהשטר כשר או כדי להיות עדי חלות?
ואיך נסביר את הכפילות בדברי רב דימי?
כשכתב בשבת בסיקרא ע"ג דיו נחלקו ריש לקיש ור' יוחנן אם חייב משום מוחק או שהוא מקלקל.
ונחלקו האבני נזר והתוספות רא"ש האם ב"על מנת" הופך את המלאכה שלא תהיה מקלקל או שזה מקלקל עדיין והתורה חייבה עליו בתנאי הזה.
כותבים זמן בגט שלא יחפה על בת אחותו לפי ר' יוחנן.
תוס' מבאר שאף יש חזקה קמייתא שהאישה היתה נשואה בשעת עבירה יש לה שתי חזקות שפטורה.
הפני יהושע מבאר ששני החזקות נצרכות ולא די באחת מהן, אך בשערי יושר חולק ע"כ.
לדעת הקצות שטר בלי זמן כשר מדאורייתא משום שזה כמו עדים שמעידים על דבר שקרה היום.
הרמב''ם כותב שלקבל עדות בשטר זה מדרבנן, והרמב''ן מקשה עליו, והגר''ח מבריסק מבאר שיש הבדל בין שטר קניין לשטר ראייה
מחלוקת ראשונים במרים דבר לא מסויים, דברי הרמב"ם וביאורם על פי דברי הרב המגיד.
דברי הר"ן בסוגיא של "אחת מבנותיך מקודשת" ובמכר.
הראיה לדברי הר"ן מהגהות אשר"י.
ביאור דברי המשנה בפאה.
ישוב דברי הרב המגיד
מחלוקת אביי ורבא
שו"ע ורמ"א סימן ק"צ - קנית קרקע בסכום ראשוני והשאר כחוב. וביאור דין "עול ונפיק" סתירה ברמ"א מסימן נ"א וסתירה עם הסוגיא שלנו.
ישוב המחלוקת על פי דברי הרמב"ם בהלכות גירושין.
שיטת ר"ת בתוס' בגיטין, בסוטה ובמנחות.
הרמ"א ביורה דעה רפ"ד ובאורח חיים ל"ב בהלכות תפילין.
קושיית רעק"א על הסתירה ביניהם.
שני ישובים:
א. על פי הגר"א בסימן ל"ב
ב. ישוב נוסף