דעת אחרת מקנה

דף כ' ע"ב

בגמ' אצלנו הרששב"א מתרץ שיש דעת מקנה אך בבא בתרא לא מתרץ כך. נחלקו רע"א והקצות בגדר דעת אחרת מקנה לרע"א כשיש דעת אחרת שמקנה - אין צורך בדעת הקונה. ולקצות- המקנה נותן את הדעת לקונה כשעושה מעשה קניין בלי דעת מדין זכין, וכן מסביר הנתיבות.

גט שנכתב על ידו של עבד הבעל

הרמב"ם מכריע את ספיקו של רמי בר חמא בניסוח מעט שונה ומדייק לומר שבמשנתינו מדובר שיש עדים חקוקים על יד העבד, ובספיקו של רמי בר חמא מדובר במקרה שטוענת שהיו עדי מסירה, האמרי משה מבאר את דיוק דברי הרמב"ם

גט שיש בו חיסרון בנתינתו

נתקבלה גיטה ונתקבלה כתובתה. לפי רש"י ותוס' הספק של הגמ' הוא האם יש חיסרון ב"ונתן", לרשב"א זה חיסרוןשל אותיות פורחות, ולכן מבאר שהאישה מוחלת על הכתובה ולא באמת מקבלת אותה. הנתן לה גט והנייר שלו - לרש"י זה חיסרון ב"ונתן" ולרמב"ם זה חיסרון ב"כריתות".

חק תוכות - חיסרון בכתב או בכתיבה?

חק תוכות פסול, אבל למה? ברש"י יש מקום להסתפק, הרמב"ם קובע שהבעיה היא הכתב וכן מהרשב"א בשבת משמע שהבעיה בחק חוכות זה שאינו כתב, לדעתו כשנטל ג של ח' ועשאו שני זיינין בשבת נחשב ככותב לעניין שבת אך לעניין חק תוכות כבר היו פה ב' אותיות.

בעלות בגט שנכתב על איסורי הנאה

הקצות מוכיח ממספר קושיות שבגט לא צריך שהאישה תקנה את הגט. האו"ש מוכיח מהירושלמי שאחרי שניתן לה הגט אפילו בעל כורחה התורה הקנתה את הגט לאישה. החידושי הרי"מ אומר - צריך נתינה שהבעל לר יכול להוציא ממנה.

כתיבת שמו ושמה

לשיטת תוס' ורמבן צריך לכתוב שמו ושמה מדאורייתא. ליש אומרים הרמב"ן ולרמב"ם אליבא דהלח"מ צריך מדרבנן בלבד, ןלראבי"ה במרדכי ולתוס' ריד לא מעכב גם מדרבנן.

קריאת הגט ע''י העדים

שיעור כללי - גיטין

יש דין בגיטין שהעדים צריכים לקרוא את הגט לפני שהם חותמים. מה מטרת הקריאה הזו? לוודא שהשטר כשר או כדי להיות עדי חלות? ואיך נסביר את הכפילות בדברי רב דימי?

חובת העדים לקרוא את הגט

דעת התוס' מה הדין אם לא קראו עדים את הגט לפני שניתן לאישה. דעת ר"ת שגם לר' מאיר צריך עדים על המסירה מדין דבר שבערווה.

האם דיו ע"ג סיקרא נחשב מוחק או כותב?

כשכתב בשבת בסיקרא ע"ג דיו נחלקו ריש לקיש ור' יוחנן אם חייב משום מוחק או שהוא מקלקל. ונחלקו האבני נזר והתוספות רא"ש האם ב"על מנת" הופך את המלאכה שלא תהיה מקלקל או שזה מקלקל עדיין והתורה חייבה עליו בתנאי הזה.

האם כתובה נשמטת בשמיטה?

נחלקו רב ושמואל מה נדרש כדי שהכתובה תישמט ונחלקו רש"י ותוס' רי"ד בביאור המקרה וטעמיו של כל אחד.

הסבר הפני יהושע לגבי גט בלי זמן

כותבים זמן בגט שלא יחפה על בת אחותו לפי ר' יוחנן. תוס' מבאר שאף יש חזקה קמייתא שהאישה היתה נשואה בשעת עבירה יש לה שתי חזקות שפטורה. הפני יהושע מבאר ששני החזקות נצרכות ולא די באחת מהן, אך בשערי יושר חולק ע"כ.

כתיבת זמן בגט - דאורייתא או דרבנן

לדעת הקצות שטר בלי זמן כשר מדאורייתא משום שזה כמו עדים שמעידים על דבר שקרה היום. הרמב''ם כותב שלקבל עדות בשטר זה מדרבנן, והרמב''ן מקשה עליו, והגר''ח מבריסק מבאר שיש הבדל בין שטר קניין לשטר ראייה

קניינים בגיטין

עיון בדברי רש"י שאפשר לגרש בגט שניתן באמצעות קניין אגב. ביאור ההבדל בין קניינים שנעשים ע"י המוכר לקניינים שנעשים ע"י הקונה.

גט שאין בו זמן

מסכת גיטין דף יז

בתירוץ קושיית התומים על שיטת הנימוקי יוסף בפעולת גט בלי זמן.

פלגינן דיבורא - בענין של מכירה של דבר לא מחייב

מסכת גיטין

מחלוקת ראשונים במרים דבר לא מסויים, דברי הרמב"ם וביאורם על פי דברי הרב המגיד. דברי הר"ן בסוגיא של "אחת מבנותיך מקודשת" ובמכר. הראיה לדברי הר"ן מהגהות אשר"י. ביאור דברי המשנה בפאה. ישוב דברי הרב המגיד

הקנה ממון ולא הגדירו במדוייק, האם קנה? (חלק א')

מסכת גיטין

מחלוקת ראשונים האם כשלא סיים לא קנה. חילוק שדווקא בשטר צריך לסיים. קושיא מקידושין. סתירה ברמב"ם. חילוק בין ממון לקידושין.

פלגינן דיבורא בשטר

מסכת גיטין דף ח:

מחלוקת אביי ורבא שו"ע ורמ"א סימן ק"צ - קנית קרקע בסכום ראשוני והשאר כחוב. וביאור דין "עול ונפיק" סתירה ברמ"א מסימן נ"א וסתירה עם הסוגיא שלנו. ישוב המחלוקת על פי דברי הרמב"ם בהלכות גירושין.

מפיהם ולא מפי כתבם

מסכת גיטין דף ד:

המהרש"א מחלק בעדות בכתב של אילם: האילם לא יכול לכתוב עדות על גט שנכתב לשמה, אבל יכול לכתוב עדות קיום לשטר. מה סיבת החילוק? תירוץ הרמב"ן בכתובות

מזויף מתוכו - סברת הפסול לרבי אליעזר

הבנת המחלוקת בין רש"י לתוס'

שרטוט הנייר בכתיבת מילים מן התורה

שיטת ר"ת בתוס' בגיטין, בסוטה ובמנחות. הרמ"א ביורה דעה רפ"ד ובאורח חיים ל"ב בהלכות תפילין. קושיית רעק"א על הסתירה ביניהם. שני ישובים: א. על פי הגר"א בסימן ל"ב ב. ישוב נוסף