* מחלוקת רש"י ותוס' בהבנת המקרה והמקור לשותפין שגנבו שחייבים. * קושיה על הקצות ורע"א שרואים שהבינו דין זכין כרש"י ולא כתוס'. *קושיה על רש"י מדוע צריך פסוק לחייב שולח בשביחה תרוץ נתיבות מחלק בין חוליות לדברים שאינם חוליות שבהם לא אומרים מיגו.* הסבר מדוע תוס' לא הסכים עם רש"י אין גנב בלי מעשה, ותירוץ רש"י.
*קושיות הגר"א על מהלך הגמרא, תירוצי הגר"א ע"י שינוי גרסה, חידושים שעולים מדבריו.
*מחלוקת בית יוסף ומהרי"ט לעניין מודה שנשבע לשקר, דחיית הגר"א ע"פ דברי המהרי"ט, הוכחה ששבועה היא פסק דין ולא תשלום.
*הסבר סוגית ההוא רעיא ע"פ החילוק בין שבועת היסת לשאר שבועות.
דעת בעל המאור ששבועה דאו' מבטלת דין יחולקו וקושיית הרמב"ן עליו; קושיית רעק"א על תוס'; החילוק בין שבועה לברר את הדין של שבועה שדוחה עד אחד; עפ"י החילוק הסבר לרמב"ן ותירוץ לקושיות רעק"א.
שיעור זה עוסק במספר עקרונות בדיני שליחות. תוספות בב"מ מחדש כי אם מישהו נשלח לגנוב בלי ידיעתו, הוא נעשה שליח לדבר עבירה ושולחו יתחייב. על חידוש זה קשה ממספר מקומות בש"ס. כמו"כ יש קושי ברמב"ם בהלכות כלאיים בענין אדם שהלביש את חברו בבגד שעטנז. כיצד יש ליישב את הדברים?