- מדורים
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
מה בין כפרת עוונות לחתונה
כפרה גדולה בט"ו באב
רבים החושבים שחתונה היא כפרת עוונות. אבל במשנה (תענית כו ע"ב) אנו לומדים חידוש גדול שכפרת עוונות מביאה לחתונה, וכך בגמרא: "אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו". הגמרא מלמדת שכפרת העוונות של יום הכיפורים מביאה חתונה.
כך הגמרא מספרת לנו שבט"ו באב הייתה כפרה גדולה לעם ישראל. כשפסקו מתי מדבר – נמחל לעם ישראל עוון המרגלים. כשחזר הדיבור הישיר של ה' למשה – חזרה האהבה לישראל. כך היה כשבוטל החוק האוסר עלייה לבית המקדש בירושלים בימי הושע בן אלה. כך גם כשנתן ה' בלב הרומאים להסיר מעליהם את הגזירה הקשה שלא לקבור את הרוגי ביתר. כל האירועים הללו הם סליחה ומחילה לישראל, ולכן יום ט"ו באב מתאים לשידוכים.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (637)
הרב שמואל אליהו
645 - הלכות תשעה באב לחיילים
646 - גאולה שלישית אין לה הפסק
647 - לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה
טען עוד
אנחנו חושבים שיום חתונה מכפר על עוונות בגלל הגמרא (ירושלמי ביכורים ג ג) שלומדת מהפסוק "וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה" (בראשית כח ט). מקשה הגמרא: "וכי מחלת שמה והלא בשמת שמה? אלא שנמחלו לו כל עונותיו". והשוותה הגמרא את החתן לאיש שעולה לגדולה, לחכם שמתמנה, או לגר שמתגייר.
הוסיף רשעה על רשעתו
יש מקשים: וכי היה מקום ללמד את מחילת העוון הזו מעשו הרשע? ולא עוד, אלא מהפסוק שמפרש עליו רש"י "על נשיו - הוסיף רשעה על רשעתו, שלא גירש את הראשונות". הראשונות היו בנות חת שהיו מורת רוח ליצחק ולרבקה. עשו לא גירש אותן אלא הוסיף רשע על רשעתו הראשונה. אם כן איך יתכפרו עוונותיו בנישואין הללו?
והשיבו על כך שכיוון שעשו עוסק בפרייה ורביה - זה תיקון העולם. "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" (ישעיה מה יח). ולמרות מדרגתו הנמוכה, זו מצווה גדולה, ולכן באותה שעה נמחלים עוונותיו של עשו. אם אחר כך יחזור עשו ויחטא, הרי יחזרו כל עוונותיו למקומם והכפרה לא הועילה כלום.
הרהור תשובה של עשו
עוד יש לומר כי באמת עשו חזר בתשובה באותה שעה שראה כי בנות כנען רעות בעיני אביו ואמו. וכיוון שרצה לעשות להם נחת רוח, נשא את בתו של ישמעאל. אבל כיוון שהוא לא בן תורה הוא משאיר את הרשעות מבנות חת בביתו. אנחנו נוטים לבטל את הרהור התשובה של עשו כאשר הוא מתנהג ברשעות ובטיפשות, אבל כלפי שמיא שום הרהור טוב לא הולך לשווא.
כמו יום הכיפורים, גם חתונה לא מכפרת על עוונות שבין אדם לחברו
גם אם החתונה היא חשובה במיוחד ומכפרת על עוונות, אין היא יותר מיום כיפור ולכן היא לא מכפרת על עוונות שבין אדם לחברו. כמו כן אין היא מכפרת על מי שממשיך וחוטא. לכן ביחד עם הכפרה הזאת צריך גם לצום, להתוודות, לחפש מה לתקן במעשים שבין אדם לחברו ובין אדם למקום. וזו מטרת התענית שמתענים ביום החופה.
תענית לפני החתונה
תענית עם הכפרה – כדי שתימשך הכפרה
אנו מתענים ביום החופה, כדי שתהיה תשובה עם הכפרה. כך כתב הרמ"א (אבן העזר סא א) "ונהגו שהחתן והכלה מתענין ביום חופתן" כדי שיעשו תשובה, שלא יחזרו החתן והכלה אחרי החופה למעשים הרעים. כך היה מסביר מרן הרה"ג אליהו זצוק"ל את כל המקומות שבהם כתוב שמכפרים, כמו ההולך ארבע אמות בארץ ישראל, והכפרה לא מספיקה וצריך לחזור בתשובה כדי לא להפסיד את מעלת הכפרה הזו.
חתונה ברצינות, כמו העבודה בבית המקדש
שני טעמים לתענית זו. הראשון, כי זה יום שבו נמחלים עוונותיהם. והשני שהחתונה צריכה אחריות ורצינות וריכוז כמו עבודה בבית המקדש או ברכת כוהנים. וכמו שלא מברכים ברכת כוהנים אחרי ארוחה שמא ישתה משקה חריף ודעתו לא תהיה מיושבת בעת ברכת כוהנים או בעת עבודה בבית המקדש, כך לא מתחתנים אחרי ארוחה שמא לא תהיה דעתם מיושבת ושמא ישתו משקאות חריפים בעת החופה (בית שמואל שם ס"ק ו).
חתונה בצהריים
אם החתונה מתקיימת בצהריים, לפי הטעם של מחילת עוונות בני הזוג צריכים להשלים את התענית עד הלילה. לפי טעם זה לא חייבים לצום דווקא ביום החופה. אם הסיבה היא יישוב הדעת – הם יכולים לאכול אחרי החופה. אני זכיתי להתחתן בי"א אב, ומרן הרב אליהו זצוק"ל אמר לי כי התענית של תשעה באב יכולה להועיל לכפרת העוונות של החופה, רק צריך לזכור את דברי בית שמואל וחכמת האדם שאומרים להיזהר לא לשתות משקאות חריפים ולא לרדוף אחרי מותרות מאכל ומשקה ביום החופה כדי לבוא לחופה מתוך חרדת קודש.
אכילה אחרי צאת הכוכבים לפני החופה
אם החתונה מתקיימת אחרי צאת הכוכבים, אם הטעם הוא יישוב הדעת החתן והכלה צריכים להיות בתענית עד החופה. ואם הטעם הוא כפרה, הם יכולים לאכול בצאת הכוכבים. וכתב בספר חכמת אדם (כלל קט"ו דין ב') דאם אחרו החופה שעה או ב' בלילה יש לסמוך על טעם ראשון ואין צריך להתענות רק עד צאת הכוכבים כי מאחר שהתענית הזה אינו מוזכר כלל בגמ' יש לומר מעיקרא לא קיבלו עליהם להחמיר יותר משארי תעניתים והיינו עד צאת הכוכבים. מיהו אעפ"כ יש ליזהר שלא לשתות משקה המשכר קודם החופה (והובאו דבריו בפ"ת סא ס"ק ט).
ימים שמתענים בהם ביום חופתו
הרמ"א מביא בשו"ע (תקעג סעיף א) כי חתן וכלה שמתחתנים בחנוכה - לא מתענים. והמשנ"ב מביא כי גם בפורים לא מתענים. וכן לא מתענים בראשי חודשים (לבוש). אמנם מי שמתחתן בניסן, יתענה כי כל איסור התענית בניסן הוא מנהג (מג"א) ותענית הנישואין יותר חשובה ממנו. "ונראה לי דהוא הדין ל"ג בעומר ומר"ח סיון עד שבועות ובימים שבין יוה"כ לסוכות – מתענים". לעומת זאת באסרו חג וט"ו באב ובט"ו בשבט אינו מתענה כיוון שמוזכר בגמרא.
כתב עוד בפתחי תשובה (אה"ע סא ס"ק ט) בשם ספר כרם שלמה נוהגין שהחתן מתפלל במנחה אחר תפלת י"ח קודם שעקר את רגליו כל סדר הוידוי כדרך שמתפללין ביוה"כ. ונראה לי כי אף בר"ח ושאר ימים שאין מתענין יתפלל כן וכן הוריתי למעשה.
ט"ו באב – תיקון הדעת
גאולה – תיקון הדעת
בשפתי צדיק כותב שהטעם ליו"ט בט"ו באב הוא שהותרו שבט בנימין לבוא בקהל, אף שהיה להם טעם לאסור את בני בנימין לבוא בקהל בתחילה, עכשיו מצאו סברות להתיר, להביא שלום ואחדות בעם ישראל. על סברות כאלה צריך לעשות יום טוב בט"ו באב ואין יותר יום טוב ממנו. "משמע שהשיגו באותו יום דעת גדולה יותר ממקודם, וראו שיותר טוב לקרב אותם, אף שמתחילה היה נדמה להם שהתרחקות טוב יותר. מכל מקום כשבאו לדעת השלימות ראו שטוב לקרב אותם. וזה היה היו"ט שזכו לדעת השלימה, והעיקר הוא אהבת ישראל וזה מקור הגאולה" (שפתי צדיק על ט"ו באב).
ובמיוחד שאנו יודעים כי בית דין של מעלה פוסק על פי מה שיודעים בין דין של מטה. הגמרא (חגיגה טו ע"ב) מספרת על רבה בר רב שילא שפגש את אליהו הנביא ושאל אותו מה הקב"ה עושה. אליהו הנביא השיב שהקב"ה אומר הלכות מפי כל הצדיקים חוץ מפיו של רבי מאיר שלמד תורה מאלישע בן אבויה. אמר רבה בר רב שילא: הרי רבי מאיר לקח רק את הפרי וזרק את הקליפה. אמר אליהו הנביא: עכשיו אומר הקב"ה תורה מפיו של רבי מאיר.
בוודאי ידע הקב"ה שרבי מאיר אכל רק את הפרי בלי הקליפה. אבל רק אחרי שההלכה הזאת נפסקה על ידי רבה בר רב שילא בארץ נפסק כך גם בשמים. כך היה גם בעניינם של בני שבט בנימין, כשפסקו בעולם הזה לחברם לכלל ישראל, כך נפסק גם בשמים. ומכאן ילמד אדם לדבר טוב על כלל ישראל, כי כפי שפוסקים בארץ – כך פוסקים בשמים.
הלכות מחברות, להרבות שלום
מרן הרב אליהו זצוק"ל היה משתדל לפסוק הלכות שמחברות בין עם ישראל. הרבה פעמים הוא פסק לבעלי תשובה כדעת המקל כדי לא לפגוע ביחסים ביניהם לבין הוריהם. כן פסק הלכות רבות שיקלו על אפשרות לספרדים לאכול אצל אשכנזים ולהפך, שכך היה המנהג בערים מעורבות ספרדים ואשכנזים כמו צפת. שאם תאסור על ספרדים לאכול אצל אשכנזים ולהפך תהיה ח"ו תורה כשתי תורות. וכל עניינה של תורה, להרבות שלום בעולם.
הלכה הנלמדת מבנות צלפחד
מרן הרה"ג אליהו זצוק"ל היה רגיל להזכיר כי חכמים אמרו שט"ו באב הוא יום טוב מיוחד בגלל שבנות יורשות נחלה יכולות להתחתן עם מישהו שלא מהשבט שלהן. והיה רגיל לשאול כמה בנות כאלה היו בעם ישראל שיוכלו להתחתן עם בחיר ליבן ולא עם מישהו מעולה שהוא לא בדיוק מה שליבן חפץ. בדרך כלל מדובר בנשים מועטות. וכשהתירו להן להתחתן עם מי שהן אוהבות הרי זה יום טוב לכל עם ישראל.
לכן היה מרן הרב זצוק"ל משתדל לסייע לבני זוג שרוצים להתחתן ולא לאפשר לכל מיני חכמים בעיניהם למנוע מהם להתחתן בגלל דמיונות. ופעם היה "רב" שחשב את עצמו לאדמו"ר מקובל והיה רגיל למנוע מזוגות להתחתן בגלל שמות שלא מתאימים, וקרא לו הרב ואמר לו כי הוא בדק את שמות המקובל הזה ואשתו ומצא שהם לא מתאימים והם צריכים להתגרש. התמרמר המקובל ואמר כי יש לו שמונה ילדים ואיך יגרש את אשתו. אמר לו הרב אליהו זצוק"ל: דע לך כי אם אשמע עוד פעם שהפרדת זוגות בגלל שמות, אפרסם את שמך לרעה. ובלבד שלא תעשה נזק לבני ובנות ישראל.
אין הנבואה שורה מתוך עצבות, אלא מתוך שמחה
כתב הריטב"א (ב"ב קכא/א) על העניין שפסקו מתי מדבר למות כי כתוב במדרש איכה שבכל שנה אחרי חטא המרגלים היו יוצאים בני ישראל לחפור קברים ולישון בתוכם בליל תשעה באב. בשנה האחרונה גם כן עשו כך בתשעה באב וראו שלא מת אחד, חשבו שטעו בחשבון עיבור החודש וישנו בקברים גם למחרת וגם ביום שאחריו ולא מת אחד. רק בט"ו באב כשהלבנה במילואה הם הבינו שהתבטלה הגזירה.
חכמינו אמרו שבו ביום חזרה השכינה לשרות במחנה ישראל וחזר ה' לדבר עם משה. שואל הריטב"א: אם הגזירה התבטלה בתשעה באב, למה לא חזר הדיבור עם משה בשנת הארבעים בעשרה באב?"וי"ל דכיון שהיו ישראל עצבים ונדהמים אין הנבואה שורה מתוך עצבות אלא מתוך שמחה, ולכן רק בטו באב שרתה עליהם שכינה" . מכאן נלמד כמה חשוב שנבין כי ה' מאיר לנו פנים ולא נתמרמר לשווא.
תפקחו את העיניים ותראו גאולה
וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַא-דֹנָי שְׁכֵחָנִי
ההפטרה של השבוע מספרת על עם ישראל שחושב שה' שכח אותו. ה' מנסה להסביר לעם ישראל שהוא עם יקר שה' לא שכח אותו. בין השאר הוא אומר לעם "שְׂאִֽי־סָבִ֤יב עֵינַ֙יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ־לָ֑ךְ חַי־אָ֣נִי נְאֻם־ה֗' כִּ֤י כֻלָּם֙ כָּעֲדִ֣י תִלְבָּ֔שִׁי וּֽתְקַשְּׁרִ֖ים כַּכַּלָּֽה" (ישעיהו מט). המשמעות של הפסוק הזה היא שעם ישראל חושב כי ה' שכח אותם גם בעת שהם כבר נמצאים בקיבוץ גלויות.
הם נמצאים בעיוורון גם כשהם נמצאים בתקופה שהארץ לא חרבה ושוממה אלא בנויה ומרוב תושבים צפוף. "כִּ֤י חָרְבֹתַ֙יִךְ֙ וְשֹׁ֣מְמֹתַ֔יִךְ וְאֶ֖רֶץ הֲרִֽסֻתֵ֑יךְ כִּ֤י עַתָּה֙ תֵּצְרִ֣י מִיּוֹשֵׁ֔ב". בתקופה שהאויבים מפחדים ובורחים ממך "וְרָחֲק֖וּ מְבַלְּעָֽיִךְ". שואל מהר"ם אלשיך: למה חוסר הביטחון הגדול של כנסת ישראל בעת הגאולה?
אל תחששי מגלות נוספת – כי כולם יהיו צדיקים
ועונה האלשיך שהחשש של עם ישראל הוא שבגלל חטאים ושנאת חינם בעם ישראל יהיה חורבן בית שלישי. התשובה של ה' היא "אל תחושי פן בניך יהיו רעים ויחריבוך פעם אחרת, כי הלא אני נשבע ומעיד כי כל כך יהיו צדיקים כי כלם כעדי תלבשי שיהיו לך כעדי ליפותך". ואם תשאל: איפה עשו ישראל בימינו תשובה?
כבר עשו תשובה
הרבי מחב"ד חידש הסתכלות על עם ישראל בעיניים חודרות ואמיתיות. הוא כתב על דורנו: "מצאנו בדברי ימי ישראל בכל הדורות, שגדולי ישראל השתדלו להרבות בלימוד זכות על ישראל, גם כשהיו בשפל המדרגה. אבל בדורנו אין צורך אפילו לחפש לימוד זכות".בימינו נאמר כי דורנו הוא דור של מסירות נפש, רבים מעם ישראל מסרו נפש ונלחמו למען אחיהם במשך חודשים ארוכים. ואין לך מעלה גדולה מזה.
כך כתב הפלא יועץ בערך הצלה: "אם הוא מציל נפשות לקוחים למות שיהא מזכה נפש כאילו קיים כל התורה כולה. שהרי אמרו כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. ועל כגון דא אמרו אפילו ריקנין שבישראל מלאים מצות כרמון. כי יש רבים מבני ישראל שנראים לפנים כלים רקים אבל יש בידם מצוה זו של הצלת ישראל שבזה הם מכריעים ועוברים את החכמים והגדולים שבישראל".
לעורר במיוחד את הצדיקים שהולכים חֲשֵׁכִים
חוסר הביטחון של עם ישראל גורם לכך שיהודים לא עולים ארצה, ועל זה שואל ה' "מַדּ֨וּעַ בָּ֜אתִי וְאֵ֣ין אִ֗ישׁ קָרָֽאתִי֘ וְאֵ֣ין עוֹנֶה֒ הֲקָצ֨וֹר קָצְרָ֤ה יָדִי֙ מִפְּד֔וּת וְאִם־אֵֽין־בִּ֥י כֹ֖חַ לְהַצִּ֑יל"? הרי קרעתי את ים סוף ואת הירדן. "הֵ֣ן בְּגַעֲרָתִ֞י אַחֲרִ֣יב יָ֗ם אָשִׂ֤ים נְהָרוֹת֙ מִדְבָּ֔ר". למה אתם לא סומכים עלי?
ישעיהו הנביא אומר כי עיקר התפקיד שלו הוא לעורר את הצדיקים יראי השמים שלא רואים את מעשה ה'. כך הוא כותב "מִי בָכֶם יְרֵא ה' שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ, יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו". יראי ה' אלה צריכים לבטוח בשם ה' ולהישען על אלוקים.
על כן פונה ישעיהו ליודעי הצדק שתורת השם בליבם אבל הם לא אומרים את האמת מפחד מהמחרפים ומהמגדפים. "שִׁמְעוּ אֵלַי יֹדְעֵי צֶדֶק עַם תּוֹרָתִי בְלִבָּם אַל תִּירְאוּ חֶרְפַּת אֱנושׁ וּמִגִּדֻּפֹתָם אַל תֵּחָתּוּ " (נא ז) אל תפחדו מהאנשים שמפחידים אתכם ומחרפים אתכם ומגדפים אתכם, לכו עם התורה שבלבכם, לכו עם הצדק. כל זה בגלל שגאולה שלישית אין לה הפסק.
גאולה שלישית אין לה הפסק
הגאולה תמידית - וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם
כך נאמר בהמשך הפרק שהגאולה היא לא זמנית. על הרשע נאמר "כִּי כַבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ וְכַצֶּמֶר יֹאכְלֵם סָס". אבל גאולת ה' תהיה תמיד " וְצִדְקָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וִישׁוּעָתִי לְדוֹר דּוֹרִים " (נא ח). כן הוא אומר "וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת" (נא ו). עליהם נאמר "וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה" (נא יא). ופירש המלבי"ם (ישעיה פרק לה פסוק י) "שיתראה על ראשם שמחה נצחיית שלא יהיה אחריו תוגה וגלות כלל לא כמו שמחת בית שני שלא היתה שמחת עולם".
תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ
כך גם לומד רש"י מהפסוק באיכה (ד): "תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ, פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם גִּלָּה עַל חַטֹּאתָיִךְ". מסביר רש"י: "תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן – לקית על כל חטאותיך. לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ – מגלות אדום ולהלן עוד" (עיין רד"ק ישעיהו לד א. ספר העיקרים , ד, מב:). כן נאמר בנבואת עמוס (ט טו): "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר ה' אֱלֹקֶיךָ". ומפרש המלבי"ם: "מאז יהיו כעץ הנטוע במקומו, שאי אפשר לעקרו מאדמתו. כן לא ינתשו עוד מעל אדמתם, כי לא ילכו עוד בגלות לעולם" (המלבי"ם).
משאתם נגאלים עוד אין אתם משתעבדין
כך גם מסביר המלבי"ם על הפסוק (חבקוק ב, ג): "כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד, וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב, אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ, כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר". וביאר שם המלבי"ם: "אחרי שיגאלו ישראל מבבל – יגלו שוב, אבל אחר כך לא תהיה גלות נוספת, אלא תהיה תשועה עולמית". ובזה המשיח לא מכזב. שזו גאולה שאין אחריה גלות.
גאולה אחרונה אין לכם צער ושיעבוד מלכיות אחריה
כך מפרשים חז"ל את הפסוק שנאמר בגאולה: "וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" – במה אנחנו טובים מאבותינו? על כך משיבה הגמרא: "אבותיך אע"פ שנגאלו חזרו ונשתעבדו. אבל אתם משאתם נגאלים עוד אין אתם משתעבדין" (ירושלמי שביעית טז ע"א).
וכן הוא במדרש שמרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל וגם האדמו"ר מחב"ד זיע"א נהגו להזכירו פעמים הרבה: "אמר רבי יצחק: שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי האומות העולם מתגרים זה בזה... וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נלך ולהיכן נבוא. ואומר להם (הקב"ה לישראל): בניי. אל תתייראו. כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מתייראים, אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם". ממשיך המדרש ואומר: "ולא כגאולה ראשונה כך גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושיעבוד מלכיות אחריה. אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושיעבוד מלכיות אחריה " (פסיקתא רבתי לו. ילקוט שמעוני ישעיהו - פרק ס - רמז תצט).
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים
כן מסביר המהר"ל את נבואת ישעיה (מה יז), "יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד", כי אחרי התשועות שעברו היה שעבוד. אבל התשועה העתידה להיות – אין אחריה שעבוד (מהר"ל, נצח ישראל - פרק מח). על כן היא נקראת: "תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים".
כן גם למדו חכמינו מהפסוק בזכריה (יג ח): " וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ, נְאֻם ה', פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ; וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ". אומרים חכמינו במדרש: "שאין מתישבין בארצם אלא בגאֻלה שלישית. גאֻלה ראשונה זו גאֻלת מצרים, גאֻלה שניה זו גאֻלת עזרא, השלישית – אין לה הפסק" (תנחומא שופטים, ט'. ילקוט שמעוני זכריה רמז תקפא(.
חבלי גאולה כחבלי לידה
עוד אומר הנביא ישעיהו (סו, ח-ט), כי כמו חבלי לידה, כך הקב"ה לא מתחיל גאולה ועוצר באמצע: "מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה? הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד? אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת? כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ: הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד יֹאמַר ה' אִם אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי אָמַר אֱלֹקָיִךְ". פרש"י: "האני אביא את האשה על המשבר ולא אפתח רחמה להוציא עוברה? כלומר, שמא אתחיל בדבר ולא אוכל לגמור? והלא אני המוליד את כל היולדות ועכשיו שמא עצרתי? בתמיה".
יְקִמֵנוּ – וְנִחְיֶה לְפָנָיו
כך מסביר הרד"ק את הפסוק: "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו" (הושע ו ב) פירש הרד"ק: "'יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם' – זה המאמר הוא על העתיד. ו'מִיֹּמָיִם' – משל לשני גליות גלות מצרים וגלות בבל. 'בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי' – משל לגלות הזה השלישי שיקימנו ממנו. וְ'נִחְיֶה לְפָנָיו' – שלא נגלה עוד לעולם ונחיה תמיד לפניו כל ימי עד שלא נחטא עוד" (וראה מצודות דוד שם).
המלכות השלישית אינה פוסקת לעולם
כן מביא הרמב"ן במאמר הגאולה: "ותהא המלכות ההיא השלישית, אינה פוסקת לעולם" (ועיין רמב"ן ויקרא כו, טז ו-מב; דברים כח, מב שאומר כי התורה דיברה רק על שתי גלויות). כן מביא רבנו בחיי (דברים א א): "אין עיקר ישובן של ישראל בא"י בשני המקדשים שעברו, כי אם בגאולה אחרונה שאין אחריה גלות". וכן כתב: "וישראל אין להם שלמות בכל הזמנים כי אם בגאולה אחרונה שאין אחריה גלות".
רמז נפלא בשמות ה'
ריבוי פעמים ה' אלוקים
ואם אין הפסק לגאולה למה יש לנו צרות בדרך? תשובה על כך נמצא בהפטרה של השבוע שיש בה ריבוי של שימוש בשם ה' אלוקים. הביטוי ה' אלוקים נמצא 16 פעמים ב-61 הפרקים של ספר ישעיהו. ובהפטרה זו לבדה ה' אלוקים מופיע 6 פעמים. היא מתחילה במילים "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַא-דֹנָי שְׁכֵחָנִי". אחר כך "כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲ-דֹנָ֣י ה֗' הִנֵּ֨ה אֶשָּׂ֤א אֶל־גּוֹיִם֙ יָדִ֔י וְאֶל־עַמִּ֖ים אָרִ֣ים נִסִּ֑י וְהֵבִ֤יאוּ בָנַ֙יִךְ֙ בְּחֹ֔צֶן וּבְנֹתַ֖יִךְ עַל־כָּתֵ֥ף תִּנָּשֶֽׂאנָה". וכן עוד פעמים שכל אחד יכול לראות.
שילוב של דין ורחמים על משה
המשמעות של הצירוף המיוחד הזה הוא שילוב של דין ורחמים. כך מסביר רש"י את תפילת משה "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר ה' אלוקים אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ". והסביר רש"י כי שם זה הוא "רחום בדין".
והפירוש הוא שמשה מתפלל להפר את הגזירה לא להיכנס לארץ ישראל. כל התפילה הזו היא בעת גאולה ובשיא הגאולה, בשנת הארבעים כשעם ישראל כמעט נכנס לארץ ישראל. אין שעת רחמים יותר גדולה מזו. אבל בשעת רחמים גדולה זו יש דין על משה.
שילוב של דין ורחמים בעת הגאולה
כך גם מדבר ישעיהו הנביא על שעת רחמים גדולה של הגאולה העתידה שאנו בתוכה. בתוך כל קיבוץ גלויות ובתוך בניין ירושלים וניצחון על האויבים. בשנים אלו כשיש קושי כמו עכשיו אנחנו עלולים לא להסתכל על הטוב אלא לומר "עזבני ה' וא-דני שכחני". כאילו הסתר פנים. רומז לנו הנביא כי יש פה רחום בדין. תסתכל על הרחמים ועל החסדים הגדולים שהם העיקר החשוב. וכשמסתכלים על כך לא מתרעמים על ה' ובוטחים בגאולה (וראה עוד מגיד מישרים וארא בתחילה). ויהי רצון שנזכה לראות את גאולת השם ברחמים גמורים. אמן ואמן.
אברהם ושרה לא מתאימים
סיפר הרב עמיחי אליהו, נכד הרב זצ"ל: לפני החתונה, כלתי המיועדת ואני הלכנו לרב מסוים, שנחשב ידוע ומקובל, וביקשנו ממנו ברכה. היום כשאני חושב על זה הדבר זה נראה לי מוזר, ללכת למישהו אחר שהוא לא סבא הרב אליהו זצ"ל, אבל אז היינו צעירים ונרגשים, וזה מה שעשינו. הרב המקובל ביקש שנאמר לו את שמותינו ושם האמהות שלנו, עמד ועשה חישובים מחישובים שונים, ולאחר מכן אמר בסבר פנים חמור: לא מתאים. עמדנו נדהמים ונבוכים. מה זאת אומרת לא מתאים? אבל הוא בשלו: לא מתאים.
לא חשבנו פעמיים, ושמנו פעמינו אל סבא. סיפרנו לו מה שקרה, וסבא שיווה לפניו מבט רציני במיוחד. הייתי סקרן לדעת מה סבא יאמר, שכן ידעתי שדעתו לא נוחה מדברים שכאלה, אבל ידעתי גם שסבא לא ירצה לומר משהו שתשתמע ממנו ביקורת על אותו רב מקובל. הוא ביקש שנתלווה אליו לחדר צדדי, הוציא ספר עתיק מאוד שעוסק בהתאמת שמות, והותיר אותנו כך, דקות ארוכות, תוך שהוא מעיין באותו הספר. לאחר זמן שנראה לנו כנצח הרים סבא את עיניו מן הספר ואז אמר: לפי המספרים זה באמת לא מתאים.
עמדנו שנינו נבוכים. לתשובה הזאת לא ציפינו. שאלנו אותו מה עושים במקרה כזה, וסוף-סוף סבא חייך ואמר: רגע, אני רוצה לבדוק משהו. לאחר כמה רגעים אמר לנו סבא: בדקתי את השמות של אברהם ושרה, ומצאתי שלפי הספר והחשבונות האלה, גם ביניהם אין התאמה.
עכשיו גם כלתי המיועדת ואני חייכנו, ובכל זאת שאלנו את סבא מה עושים.
"ישראל מעל המזל", אמר סבא. "אם יש נשיאת חן, תתחתנו, וה' יהיה בעזרכם".
ברוך ה' התחתנו לחיים לשמחה ולשלום.
לימונדה ובוטנים במקום רבע עוף
סיפר חכם שמעון אליהו ע"ה, אחיו של הרב זצ"ל: החתונה של הרב זצ"ל הייתה צנועה ביותר. היא נערכה במקום שנקרא "קפה ויטה" בקינג-גורג', מול הכנסת הישנה. ומדוע דווקא שם? כי בעל הבית מאוד העריך את המשפחה. הבן שלו היה חניך של אחי הבכור אפרים, שהיה מפקד בכיר באצ"ל, והוא השכיר לנו את המקום בזול. אנחנו היינו צריכים להביא את הכיבוד.
לא היה לנו הרבה מה לתת לאנשים בתור כיבוד, אבל כל מה שהבאנו היה מהלב. אימא הזמינה לאחי מרדכי חליפה אצל החייט. אחי נעים קנה לו מגבעת. החתונה הייתה אמורה להיערך בט"ו בסיוון, ומיד אחרי פסח אימא החלה במלאכת האפייה. היא לקחה שתי פתיליות של "פרידמן" ואפתה עליהן עוגות "מעמול". יום-יום אפתה בהתמדה, כדי שתצטבר כמות נכבדה של עוגות, וארזה אותן בקופסאות שלא יתייבשו.
ביום החתונה לקחנו מים וקרח, הוספנו להם מיץ לימון וסוכר, והכנו לימונדה כדי שיהיה מה לשתות. בשביל האנשים המכובדים קנינו גם ארבעים בקבוקים של בירה שחורה ושלושים בקבוקים של בירה לבנה, כי לא נעים היה לתת להם לימונדה. היו שם גם גרעינים ובוטנים, ואנחנו היינו גם המלצרים.
כשהרבנית שתחיה הגיעה לחופה היא לא הכירה את המקום. היו שם גדולי ירושלים וחכמיה. החזון איש זצ"ל היה שם, וכן הרב יצחק נסים זצ"ל, שהיה בימים ההם הרב הראשי לישראל והכיר את מעלותיו של הרב אליהו הצעיר. היו שם ראשי ישיבת "פורת יוסף", הרב רבי עזרא עטיה זצ"ל והרה"ג יהודה צדקה זצ"ל, דוד שלנו, כמעט כמו אבא, שלימים החליף את הרב עזרא עטיה בראשות ישיבת "פורת יוסף". היו שם הרבה חברים של הרב, מהישיבה ומהפעילות שלו למען העולים ולמען עם ישראל. היו גם הרבה תלמידי חכמים נסתרים, לא מוכרים, שישבו בקצה השולחן ורק פניהם מלמדות שיש בהם הרבה שמחה וקדושה.
קדושי עליון שלא זקוקים לעילוי נשמה . אני אמו של חייל שנהרג על קידוש השם בשמחת תורה .אני מאוד מבולבלת בעניין אזכרת ה-11 חודש. לי נאמר שלא עושים 11 חודש, אולם אני רואה שמשפחות עושות, וכבר הפיצו תאריך לעלייה לבית העלמין, תפילות וסעודה. הבן נהרג ב-7 באוקטובר אבל נטמן רק ב-11 בחודש בסביבות השעה 20:00. הבנו שבשנה הראשונה פועלים לפי הקבורה ואחר כך לפי יום הפטירה. יעזור לי ההסבר של הרב כדי שאוריד לעצמי את מפלס הלחץ והחרדה. האם ב-11 חודש הולכים לבית העלמין ?האם גם ב-13 חודש הולכים לשם ועושים ברכות ותפילות? ומתי זה 13 חודש? כי אז זו כבר שנה חדשה.
המעלה של הבן כל כך גדולה שלא צריך שום אזכרה לא ב-11, לא ב-12 ולא ב-13. אנשים שנלחמו בשמחת תורה הם במקום הכי גבוה שיש בעולם. אנשים שתרמו את החיים שלהם והצילו את עם ישראל - אין יותר גדול מזה מעולם. את בוודאי יודעת בליבך פנימה שהוא עצמו במקום כל כך עליון שהוא לא צריך את עליות הנשמה הללו. אנשים לא מבינים את גודל המעלה של החיילים הללו ומתייחסים אליהם כמו אל נפטרים אחרים, לכן עושים את האזכרות גם ב-11 גם ב-12 וגם בשנה. מלבד זאת, לא כל האזכרות הן באותו סדר גודל. לכן אני מציע שתעשו כינוס של לימוד והתחזקות בכל התאריכים הללו או בחלקם. תדברו על מעלתם של הלוחמים. חייבים לדבר על זה, כי זו אמת ויש כאלה שלא מכירים את המעלה הזאת. תעשו כנסים כאלה בבתי ספר, בישיבות ציוניות דתיות או חרדיות, בבתי ספר דתיים או חילוניים. תספרו על גבורתם ומעלתם, בין אם זה ביום האזכרה ובין בכל תאריך. חזקו ואמצו.
רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי
רוח הקודש של הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל
הרב שמואל אליהו | סיון תשפ"ג
הלכות סליחות
הרב שמואל אליהו | אלול תשס"ח
בדיקה עצמית של מזוזות
הרב שמואל אליהו | י"ד סיון התשע"ה
איך לבחור שמות לילדים?
הרב שמואל אליהו | תמוז תשס"ח
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת. בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
תורת האר"י הקדוש – תורה של גאולה
מתוך הילולת האר"י בבית בכנסת אבוהב בצפת תשע"ו
ה' אב תשע"ו
אביהם של ישראל
סיפורים על הרב מרדכי אליהו בשידור חי עם הצופים
ג' סיוון תשע"א
גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף
כסלו תשע"ג
קידוש השם בכל יום
איר תשפ"ד
מתנות בחינם
למה ללמוד גמרא?
מה הייעוד של תורת הבנים?
מה כבד לך?
הלכות שטיפת כלים בשבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
תיקון ימי השובבי"ם
האם מותר לפנות למקובלים?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
איך עושים קידוש?
בבא בתרא דף קס"ו
הרב אלי סטפנסקי | ז' כסליו תשפ"ה
הגעת שמואל לאחר הניצחון
שמואל א, פרק טו, י-טו
הרב שמעון קליין | ג' כסלו תשפ"ה
הסיבה העמוקה לחולי הנפש
שמונה פרקים לרמב"ם – פרק ב'
הרב יהודה מלמד | ד' כסליו תשפ"ה
