- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
"ראויה היא האנושיות שתתאחד כולה למשפחה אחת", זאת אומרת, המגמה היא שיהיה או"ם- אומות מאוחדות. אמנם גם המגמה שכל לאום יהיה משפחה נבדלת, נבדל במובן הזה שהוא אומר שהוא קודם כל צריך לדאוג לעם שלו: חייך קודמים לחיי חבירך, זה עקרון מוסרי נכון, הקב"ה אומר: אני צריך שכולם יחיו. איך אני עושה את זה? במקום שאתה תדאג לחיים של האחר, הדרך הכי טובה שכל אחד דואג לחיים שלו, וכל אחד דואג לחיים שלו בצורה הכי טובה, וככה כולם חיים. הקב"ה חפץ שיהיו חיים, והדרך הכי תועלתית לגרום שהעולם כולו יחיה היא שכל אחד ידאג לחיים שלו, כי כל אחד מודע ומכיר מה החיים שלו.
גם בין אומות העולם: יש אומה ועוד אומה ועוד אומה. איך באופן בסיסי האומות קיימות? שכל אומה דואגת לעצמה, וחייה קודמים לחיי אומה אחרת, והכל היה צריך להיות סבבה. אבל מה? הדרך לא כ"כ חלקה, כיוון שהאדם עלול להופיע גם מידות מגונות, לפעמים זה שאתה מגדיר את עצמך שהחיים שלך קודמים לחיי חבירך, והחיים שלך מופרדים מחיי חבירך, אתה לא עושה את זה רק בצורה כזאת שחייך קודמים, אלא אתה גם לא מאפשר לחבירך לחיות, ואז יש כל מיני תִגְרוֺת, יש הרבה אנרגיות שהן לא מושקעות בפיתוח ובחיוּת, אלא הן מושקעות בשלילת האחר, במלחמות. חבל באמת שיושקעו אנרגיות בשלילת האחר. ולא רק זה, יוצאות מידות רעות מחילוקי העמים. אילו מידות רעות יוצאות מזה? קודם כל, קנאה ותחרות. מה הקנאה גורמת? קנאה בדר"כ גורמת לזה שאת הטוב שבך אתה לא מספיק מפתח על בסיס זה שאתה יותר טוב, אלא אתה מסתכל על מה שיש אצל האחר, ואתה מנסה לשלול את הטוב של האחר, וע"י זה אתה רוצה לבוא לידי ביטוי, אתה לא רוצה לבוא לידי ביטוי ע"י זה שאתה הטוב, אלא אתה מרגיש שאין מקום לכולם, והחבר שלך חי על חשבונך, ואז אתה עסוק בשלילת האחר ובאינטרסים, וזה בסופו של דבר האדם לא מה שהוא, ועסוק רק בשלילת האחר. זו צורה אחת של מידות מגונות שיוצאות מחילוקי העמים וגבולותיהם.
הקנאה ברמה הכללית, בין לאומים, הרבה יותר קשה מאשר קנאה בין פרטים. כשאתה חלק מאומה, יש לך אידיאולוגיה, אז "מותר" לך לפגוע באחר.
צרה שנייה שיכולה להיות כתוצאה מחילוקי העמים היא שאתה כל הזמן בודק מה המעמד שלך בין האומות, ואז אתה מחפש כל הזמן להיות מכובד. מה הבעיה של הכבוד? למה כבוד זה דבר לא טוב? מה הכבוד הדפוק? כי הכבוד מסית אותך, במקום להיות רגוע ולהיות מה שאתה בעצמך, אתה כל הזמן בודק איך אתה נראה בעיני אחרים, ואתה מנסה לעשות דברים לפי מה שפופולארי, לפי מה שנחמד, אתה מאבד את הערכים העצמיים שלך. אז חילוקי העמים מצד אחד גורמים לדבר הזה שהעמים לא מופיעים את החיים שלהם באופן עצמי, אלא הרבה אנרגיות דופקות את העצמיות.
מצד שני, למה בכל אופן יש דחף לחילוקי עמים? כי מה האלטרנטיבה? כולנו אנושות אחת, ואז מה נעשה? מכנה משותף, כולנו בסדר, ואז יש דחף מאוד גדול שכל אחד ואחד יוותר על המיוחדוּת שלו, והקשר יהיה על בסיס מכנה משותף מאוד מינימלי: לא לעשות רע, לא להיות אכזרי, אבל לא יאפשר לכל אחד להיות מדוייק במה שהוא רוצה להביא לעולם, הניואנס המדוייק שלו. זה שהאומות מחולקות זה דופק את היכולת של העמים להופיע את המיוחד שבהם, אבל מצד שני זה שהאומות לא מחולקות זה גם דופק את העצמיות שלהן, כי אתה משקיע אנרגיות בלייצר שיתוף פעולה, והטבע האנושי הולך על הדרך הקלה יותר: כולנו אותנו דבר, אתה בונה את הכל על המכנה המשותף המאוד נמוך ובסיסי, ואתה מוותר על זה שאתה בכל אופן מיוחד ושונה מהאחר, כי אתה רוצה שיתוף פעולה. זה הצד החיובי שדחף את העולם לא ליצור מכנה משותף, אלא לרצות שהאומה תופיע באופן מדוייק את מה שיש בה.
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן (136)
הרב ש. יוסף וייצן
137 - ישראל תכלית העולם
138 - האנושות כמשפחה אחת?!
139 - ייחודיותה של הופעת עמ"י בעתיד לבוא
טען עוד
יש פה פלונטר, אז מה הפתרון? אומר הרב: זה אחד התפקידים של כנסת ישראל. נגדיר את זה כך: אנחנו רגילים להגיד שכנסת ישראל יש בה ערך לא מצד מה שהיא עוזרת או משמשת או משפיעה על אומות העולם, אלא יש בה ערך עצמי. אבל יש גם תפקיד לאומה הישראלית כלפי הגויים, יש ערך כפול לאומה הישראלית.
זכור לי שפעם קראתי פרשנות כלשהי, וזו הפרשנות שאני חושב שהרב יגיד פה: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש....". יש כאן שני מושגים: ממלכת כהנים וגוי קדוש. זכורה לי תורה חסידית שהסבירה שאחד המושגים קשור לערך העצמי של האומה, ואחד המושגים קשור לתפקיד של עם ישראל כלפי הגויים. הכהנים מבטא את הערך של עם ישראל, מה זה כהונה? שלוחי דרחמנא, אנחנו כאילו שייכים להופעת האור הא-לוהי, כמו שאתמול הסברנו, אנחנו ממלכה במדרגה אחרת מהופעת האנושיות. אבל חוץ מזה, אנחנו גוי קדוש, אנחנו כמו כל הגויים, אבל מיוחדים.
לגבי מערכת היחסים בין ישראל לגויים, יש כל מיני ציורים: לפעמים אנחנו אומרים שישראל הם כמו המוח של האנושות, אבל הכוזרי אומר שישראל הם כמו הלב של האנושות, לב באיברים. מה ההבדל בין מוח לבין לב? המוח הוא רק בעמדה של משפיע, הוא המקור שמנהל את הכל, ונותן הוראות להכל, ומנהיג את הכל. נכון שגם כלפי המוח, יש כאלו שרוצים להגיד שכשיש לאדם פגיעה מוחית, אפשר לרפא את המוח ע"י פיזיותרפיה, ע"י שאתה מפעיל את האיברים, והם מעוררים את המוח. אבל בגדול היחס בין המוח לבין האיברים זה יותר יחס בין מנהיג למונהגים.
אבל לב זה כבר אחרת. הלב הוא כבר יותר חלק מהאיברים, הוא המרכז של האיברים, הוא נותן את הדם לאיברים, ומקבל את הדם מהאיברים, הדם יוצא ממנו, חוזר אליו. זה יותר כוח של זיקוק של החיים שיש באיברים.
איך אנחנו הופכים את העולם לחטיבה אחת והאומות ירדו מהרעיון שהם רוצים להיות מחולקים? מצד שני, אתה לא רוצה שתתבטל העצמיות של עם ועם, המיוחדות שלו. אז מה הפתרון? שעם ישראל יהיה הלב שבאיברים. עם ישראל צריך לקלוט את העידון התמציתי של כל עם ועם, היא צריכה לכלול בתוכה את כל הרוחות כולן, את כל צורות החיים, כל פעם שמדגישים משהו אחר, האומה הישראלית צריכה לכנוס בתוכה את כל צורות החיוּת שיש אצל שבעים אומות העולם, והיא צריכה לאחוז את זה בצורה תמציתית, בצורה שהיא לא מוותרת על אף כשרון. לא חילוק חיצוני ללא סיבה, אלא חילוק שבאמת אתה בונה את המכנה המשותף ע"י שלכל אחד ואחד יש בו את המיוחד שבו, לאומה הישראלית יש את הכוח לקחת את המיוחד שבכל אומה, לזה אנחנו קוראים: "גוי קדוש", גוי שיכול לקחת את המיוחד שבכל אומה ואומה, ולהחיל אותו עד שזה יהיה נמצא בתוכו, וזה יכול לתת את המנוחה לאנושות, שהיא יודעת שאנחנו נמצאים בעולם עשיר ומדוייק, האומות יוותרו על חילוקי העמים, והם יוכלו לסמוך על זה שאת המיוחד שבהן הקרינו על האומה הישראלית.
אני אומר את הדברים האלו על בסיס פסקאות אחרות של הרב, בסעיף הבא הרב יגיד שהאומה הישראלית יכולה לקלוט את כל הכוחות מכל האומות, וזה נותן נינוחות לכל עם ועם, שהוא לא צריך לוותר על העושר של העולם, כי הוא יקבל את ההקרנה מהאומה הישראלית שהיא תשפיע עליו, וכל אומה ואומה תקבל את ההשפעה המדוייקת שהיא צריכה, כי כל אחד יבוא לאומה הישראלית ויקבל את המיוחד לו. "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", לא תצא תורה אחת, אלא תצא תורה שמיוחדת לעם הזה, ותורה שמיוחדת לעם הזה. זה הציור של הגאולה של העולם, שמצד אחד יש חילוקי מדרגות בין האומה הישראלית לבין אומות העולם, אבל האומה הישראלית תכנוס את כל הכשרונות של כל האומות, את כל האוצרות שיש אצל כל העמים, וכל האנושות כולה תוכל לחיות בלי חילוקי האומות, כי הם ירגישו שהדיוק שכל עם ועם צריך לקבל, הם יוכלו לקבל מעם ישראל.
"וזה החסרון תשלים כנסת ישראל (=ישראל שיכולים לכנוס את כל האוצרות), שתכונתה היא כמין אוצר רוחות גדול הכולל בקרבו כל כשרון וכל נטית רוח עליונה". הם מצליחים לקחת מהגויים את הדברים העצמיים, זה התפקיד של הלב.
"ובמילואה הגמור של כנסת ישראל יהיה שמור בעולם, ביחוד ע"י קישורה עם כל העולם כולו". זה מה שאנחנו אומרים שישראל הם יהיו כלב באומות, ויהיה מגע ומפגש בין ישראל לאומות.
וממילא: "כל הטוב שיוצא מפלוגת עממים, ושוב לא ימצא כל צורך בהתפלגות הממשית, והיו כל העמים הכלליים חטיבה אחת, ועל גביהם בתור אוצר קדוש, ממלכת כהנים וגוי קדוש, סגולה מכל העמים, כאשר דִבֵּר ד'".
אני חושב שהרב כאן נותן הסבר יפה לאחת מהשאלות שיש בפסוקים בפרשת שמות: "וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ" (שמות פרק יט פסוק ה (פרשת יתרו)). לכאורה זו סתירה! אם לה' כל הארץ, אז למה עם ישראל הוא עם סגולה? פעם ראיתי מאמר שהארץ הכוונה היא לא"י, "לה' הארץ ומלואה, תבל ויושבי בה". הארץ- דווקא א"י, תבל- זה דווקא כל העולם. אבל זה לא הפשט לענ"ד.
הרב נותן פה הסבר אחר מאותו מאמר. "בראשית ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ", הארץ כאן במשמעות של כל העולם, לאו דווקא א"י. אז מה הפירוש? כיוון שְלִי כל הארץ, ואני רוצה שבכל הארץ יופיעו חיים בצורה מיוחדת, בשביל זה אני צריך סגולה, אני צריך לייצר עם שיש בו מסוגלות לייצר את הקדושה הזאת, המיוחדות הזאת. זה שאתם סגולה מכל העמים, זה מאפשר את ה: "כי לי כל הארץ".
ש': אם האומה הישראלית כוללת את כל האורות של האומות, אז למה צריך את האומות? ת': כי יש הבדל אם הכשרונות מופיעים בצורה תמציתית, לבין אם הכשרונות מופיעים בצורה מפוזרת.
הרב מסביר בסעיפים אחרים שהסיבה שעם ישראל היה בין הגויים, זה כדי שעם ישראל ייקח את התמצית מכל העמים. זה לא לקחת את הכל, אלא לקחת את הדבר העליון שיש בגויים, "....וכל נטיית רוח עליונה". סתם רוח יכולה להישאר אצל הגויים והיא לא תהיה אצל ישראל, אבל רוח עליונה, עם ישראל יכול לקחת.
יש כאלו שהסבירו שזו הסיבה שעם ישראל היה במצרים, כל העושר של כל העולם הגיע למצרים, העושר זה לא רק כסף, העושר הכוונה לעושר התרבותי, העושר האנושי, ואז עם ישראל יוצא ממצרים ברכוש גדול. מה זה ברכוש גדול? היכולת לקחת את השמלות של מצרים. לכאורה קשה, אתה אומר לעם ישראל להתרחק מטומאת מצרים, וברגע האחרון אתה אומר להם לקחת את השמלות של מצרים! אלא זה התפקיד של עם ישראל, לקחת את הצד העליון שיש בכל האוצרות שבאו למצרים.
זה מתחיל בעצם מיוסף, גם מצרים נהפכה למעצמה כלל עולמית בזכות יוסף, ליוסף היה את הכוח לרכז את כל השבעים אומות. יש פסקה באורות על הכוח של יוסף, שידע שבעים לשון. גם הכוח של כל האומות שנמצא במצרים, זה גם נעשה ע"י יוסף, הוא המשביר, הוא הפך את מצרים לכך שהעולם לא יכול להתקיים בלי מצרים, ושכל העושר של העולם יבוא למצרים. "אנכי ה' א-לוהיך המעלך מארץ מצרים", לא רק המוציא אותך מארץ מצרים. זו הבחנה של הרב, בין העלאה לבין הוצאה.
אומר הרב בפסקה י"א: "כנסת ישראל היא מגלה בכל חליפות הזמנים אחת מהצורות הרבות שבאורותיה המרובים, והעתיד שלה (=הדור שלנו, ימות המשיח) הוא ההתפשטות המוחלטת של כל האורות, שכל אחת שמשה תקופה מיוחדת, שיאירו בת כולם בבת אחת, ובתפארת הכללית הזאת תאיר על פני תבל".
מידת התפארת היא המידה שלוקחת את כל המידות כולן, ולעשות אותן בצורה מפוארת, בצורה אחדותית.
"ולא פחות ממה שהיא כוללת בקרבה את הופעותיה, שהתגלו על ידה בתקופות שונות, היא כוללת בה ג"כ את ההופעות אשר התגלו בעמים שונים ע"י גרמתה, בין בגורם קרוב בין בגורם רחוק, בין בהופעה גלויה בין בהופעה נעלמת. וכל מה שהוא נבדל ממנה ומנוגד לה אינו כי אם נראה כך בהיותו מופרד ממקור כללותה, אבל בשוב הכל להופיע בה כאחד יוּכר תוכנה העצמי, שהכל הולם ומתאחה בקרבה. "ועתידין כל הנביאים אומרים שירה בקול אחד, שנאמר קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב ד' ציון".
אז מה כותב כאן הרב? הרב מסביר איך להבין את הופעת כנסת ישראל. לפני שבוע וחצי, ביום שישי, בהלווייה של סעדיה דרעי, האמא נתנה הספד נפלא. אחרי כן הלכתי לנחם אותה, והיא אמרה שהיא למדה הרבה במכון אורה, והיא למדה אצל הרב אלישע גיסי ג"כ, ראיתי שהיא מדברת אורות. שמעתי את ההסבר והתלהבתי. היא התחילה את ההספד שלה בזה שהתורה נדרשת בכלל ופרט וכלל, וכמו כן, גם האומה נדרשת בכלל ופרט וכלל. אני בחודשים האחרונים מנסה לשמוע את ההספדים, כל פעם אחרי שיש קדושים כאלו, אני קורא את ההספדים האלו. זה יהלומים, דברים נפלאים שהאומה זוכה מכוח הקדושים האלו, כ"כ הרבה הספדים מיוחדים.
זה מה שכתוב בסעיף הזה, זה מה שעומד בבסיס הסעיף הזה. כשאתה שואל את עצמך: איך האומה הישראלית מופיעה? אנחנו יודעים שקודם כל האומה הישראלית היא הופעה של כלל, אפשר להגיד את זה בכל מיני מדרגות, אפשר להגיד את זה שכנסת ישראל זה הדבר הכי בראשיתי, הכי כולל, האור הכי ראשוני. אפשר להגיד גם מצד מעמד הר סיני, זו הייתה הופעה של אור א-לוהי בצורה הכי כוללת. אחרי שהשורש של האומה הוא כ"כ כללי, מה יש עוד להופיע? לא, יש חשיבות מאוד גדולה שכל ההופעה הכללית הזאת, שזה השורש של כנסת ישראל, יופיע בצורה כזאת של פרט. עוד פרט ועוד פרט ועוד פרט.
זה מה שאומר כאן הרב: " כנסת ישראל היא מגלה בכל חליפות הזמנים אחת מהצורות הרבות שבאורותיה המרובים", מה זה כל ההופעה של כנסת ישראל? שיש בכנסת ישראל אינסוף צורות, אורות, פרטים, וכל דור ודור מופיע בצורה מאוד חזקה איזה שהוא אור אחד של כנסת ישראל.
בבית ראשון הופיע הלבוש של כוח הדמיון הישראלי, הנבואה, השירה. אחרי כן בבית שני, הופיע כוח החכמה של האומה הישראלית. אחרי כן, בדור של שמד (לשון חז"ל), הופיע הכוח של המסירות נפש של האומה הישראלית. אחרי כן בגלות הופיע הכוח של הארבע-אמות של הלכה של האומה הישראלית. כל פעם ופעם האומה הישראלית הופיעה איזה שהוא לבוש, אחד מהצורות הרבות של אורותיה המרובים. וזה בנוי בצורה כזאת שכדי שהאור שהאומה רוצה לגלות יופיע בצורה חזקה, האור מופיע, ואחרי כן הוא מסתלק, ומופיע אור אחר. התגלה הופעת כוח הדמיון הישראלי, הנבואה, ואז הסתלקה הנבואה. אחרי בית שני, הסתלק כוח החכמה, בא הכוח של המסירות נפש. למרות שהאומה מאוד כללית, אבל הצורה של הופעת האומה היא בצורה כזאת שכל תקופה מופיעה בה צורה אחת מאורותיה הרבים.
אבל זה לא הסוף! התורה לא נדרשת רק בכלל ופרט. אנחנו צריכים להופיע עוד פעם את הכל בצורה של כלל. וזה העתיד. מה העתיד של האומה הישראלית? הוא יופיע את כל האורות בצורה כללית ובצורה פרטית.
יהודי הוא גוי משוכלל ?!
אורות ישראל , פרק ה' פסקה ח'
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ז אייר תשפ"ד
האומות מאסו בתורת הגלות
אורות ישראל , פרק ה' פסקה ט"ו
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ב תמוז תשפ"ד
הצד הרוחני שבזיכוך הכללי תלוי בזיכוך של כל פרט
אורות ישראל פרק ו' פסקה ב'
הרב ש. יוסף וייצן | א' כסליו תשפ"ה
"יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה"
אורות ישראל - (שיעור 22)
הרב ש. יוסף וייצן | י' שבט התשע"ג
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
ז' טבת תשע"ב
השפעת עם ישראל על התהליכים בעולם
אורות ישראל - פרק א' פסקה א'2
א' שבט תשפ"ב
הגעה להצלחה רוחנית בשיטת הרמב"ם
תפארת ישראל פרק י'
ה' אדר א תשע"ו
בצלמו כדמותו
נתיב אהבת הריע למהר"ל (4)
י"ט שבט תשע"ב
הלכות נתינה בפורים
בריאת העולם בפרשת לך לך
מה זה אומר בחזקת בשרי?
מה הייעוד של תורת הבנים?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
עבודת ה' ליום העצמאות
איך ללמוד גמרא?
פריחת הגאולה!
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הגעת שמואל לאחר הניצחון
שמואל א, פרק טו, י-טו
הרב שמעון קליין | ג' כסלו תשפ"ה
יעקב אבינו וחוקי הגנטיקה
הרב יצחק בן יוסף | ד' כסליו תשפ"ה
כללי הפעלת מכשור חשמלי ואלקטרוני
רבנים שונים | ה' כסליו תשפ"ה
